rising from the ashes
|
 כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2010
מוזר...
קצת קשה לי לתפקד,לחשוב,
זה נראה כאילו המוח עמוס,
ואני מפגרת,לא עומדת בקצב שלו,
לא בטוחה על מה אני חושבת בכלל,
המידע מתעכל לי בתת מודע,
ומודע מעדיף ללכת לישון.
אז יש דברים שמשתפרים,
ומשתנים,ופתאום יותר חיוכים,
אבל בסופו של דבר,
מבחינת הספק,מבחינה אישית
אני עדיין באותו מקום לא זזה מילימטר.
מקשיבה בעצבות למילותיו המחבקות
של אמינם.מדהים כמה כל שיר שלו
מספר לי חלק אחר בחיי.יותר אכזרי מדיכאון...
לפעמים אני תוהה אולי בעצם הקיום שלי
מתבטא באקזסטנציאליזם מודחק,
שקשה לי להודות ובמקום אני פשוט מחפשת
פגמים.ומוצאת,מה שהכי מתיש...
אני לא זוכרת מתי עישנתי פעם אחרונה,
אני רק יודעת שבכיף הייתי שוכחת לכמה שעות
מכל מה שיושב לי איפשהו שם בצד האחורי של הראש,
מאלו שפעם העובדת הסוציאלית אמרה לי שאני מדחיקה,
מאלו שברור מאליו למה אני מעדיפה להדחיק,
מאלו שפשוט כואב לחשוב,כואב לזכור,
כואב לחיות אותם מחדש.
איזה כדור ווליום כזה קטן וחמוד
שהיה יכול לסדר לי חופשה ארוכה בתוך עצמי...
אני פוחדת שאני מתחילה לחשוב בצורה פרנואידית
אני פוחדת שאני מוצאת גבר בשביל תמיכה,
אני פוחדת לחיות כדי לא להיפגע,
אני פוחדת להיות איפשהו לחשוב מה יכול לקרות
עכשיו,או מה היה קורה אילו,או למה בכלל אני שם...
פוחדת להישבר קצת יותר מידי ולמצא את עצמי
מוחבאת מכולם בתוך כותונת לבנה ואנשים נוספים
שפשוט איבדו אמונה...
אני כבר לא שולטת בזה...
מוזר,הדמעות מתחילות להגיח מעיניי...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
