rising from the ashes
|
| 2/2010
אני על סף דמעות...דמעות של התרגשות...
מזמן אני לא זוכרת את עצמי מחייכת ככה,
מחייכת כי בפנים באמת חמים,
מצחקקת כי הייתי עיוורת לכל היופי שבעולם.
היו לי את היומיים הנדירים של חיי.
יום א':
אני ושני אנשים יקרים לי,אקסטרנים כמוני,
נסענו למסיבת פורים של הפנימיה,
ראינו את החבר'ה,אווירה אחרת בערב,
עשה לי גל של געגועים.
...
זה לא נגמר פה...
הרגשתי חופש.
מכונית,רוח,מוזיקה,באסים...
הצטרפו אלינו...
הוא-החייל שלי,
ושני חבריו הטובים...
אני אישרתי את אישיותם.
"יין ישמח לב אנוש"...
וודקה פי שתיים...
וכך זה היה...
שלושה עולמות מתערבבים לי.
אני והחברים שלי.
אני והחברים שלו.
אני והוא.
עשה לי נעים לראות איך אחרי
כמה שוטים אנשים עברו לשבת
על ספסל אחד-כולם.
אחד על השני.
לילה:עד בערך 5,
שיחות,חיבוקים,
סיגריות...
והרבה הרבה התרגשות.
יום ב':
9:30...
השכמה טבעית:O
והשעות בערך הכי מוצלחות
איתו...
יאן,
אם רק הייייתה מבין...
עד כמה טוב לי,
עד כמה נוח לי,
עד כמה אני שלמה ,
עד כמה אני צריכה אותך תמיד קרוב,
עד כמה אתה ממלא אותי שמחה,
נותן לי כוחות,
מצחיק אותי,מרגיז,
מרגש,מרגיש,
אני על סף דמעות.
דמעות של התרגשות.
מרגיש לי טוב..
טוב מאוד איפילו הייתי אומרת...
תזכור את זה-תמיד!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
dona lola