לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

rising from the ashes



Avatarכינוי:  dona lola

בת: 18

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2010

תמיד בליבי (ישראל)


זה סוג של בסדר לא בסדר כזה שאין לו שום דמיון
הכל הולך ומתפורר ורק גדל הצימאון
אני יושבת לי לבד , עוד עצבים לא נגמרים
ומתי יהיה לי רגע של שקט כשהכל צורב מבפנים.
נמחקים החיוכים,אובדים הערכים,אמא אהובה תני לי רק סיבה
אני אפול על הריצפה אם צריך , אתפלל לאלוקים אם צריך,
אשא תפילה בלב שקט אוהב את החיים,אחייך לאנשים
לעולם זה לא אלים,אין שום יתרון בפיתרון כמו לגשת לסמים.
אין אמונה באהבה חושבים קטן ,טועים גדול,
צונחים הצנחנים אך אין מי שימריא עוד...

מטפטף דם...דם של אנסים,דם של גיבורים,
כל אותם החיילים שבורחים מהבסיסים,
הראש חושב שינאה הלב אומר תקווה,
הרגליים נשברות ונשארות התהיות...
למה?איך?כמה?

רגע!הוא חושב...משחק ת'מתחשב,
רואה ניידת תופס רגליים בורח לא חוזר,
כל החבר'ה מתפזרים ונשאר ה-לא מהיר.
הוא נדפק,עם חברים כאלו מי זקוק לאויבים?
סורגים,משפחה,תמונות בחשכה,
איך הילד התמים הופך לנער אלים,
היסטוריה של תיקים,משפטים לא נגמרים,
ועדיין לא הבין את משמעות החיים,
הוא לא זקוק לשיקום,חש ת'צמו חסין,
מרדף אחר הכסף ,ניחוח של עצב,
איך הוא לא רואה שאימו צעד מבבית חולים...

מטפטף דם...דם של אנסים,דם של גיבורים,
כל אותם החיילים שבורחים מהבסיסים,
הראש חושב שינאה הלב אומר תקווה,
הרגליים נשברות ונשארות התהיות...
למה?איך?כמה?

ושוב זה מכה, חורך אותי בפנים,ננעץ לי בחזה כמו אריה רעב בטרף,
אין מי ששומע, דמעות קרות נפלו כמו גיבורים שיתאדו .
ישראלים עומדים עם ראש מורם ,אגו בשמיים וזין בין הרגליים,
מבטיחים,מדברים,בשכל מזיינים.
כי אין מי ששומע,ואין מי שיקשיב,עדיף כבר לא לנסות,
את זה הם כבר יודעים.
מחרדים עד חילונים,מיהודים לערבים,כולנו אדמת ציון,
בוכים ומחכים...הוא עוד יבוא מתישהו?השלום?

מטפטף דם...דם של אנסים,דם של גיבורים,
כל אותם החיילים שבורחים מהבסיסים,
הראש חושב שינאה הלב אומר תקווה,
הרגליים נשברות ונשארות התהיות...
למה?איך?כמה?

עצוב וכואב,אבל אנשים ריאליים,
מדברים על שלום במושגים טריוויאלים,
אין כבר עקרונות,הם אבדו בקרונות...
היינו שם ...בגטו,
היינו שם...בשוויץ...
שלום נשמע כמו היטלר עם מנגינה
יותר פשוטה...

תמו התקוות...
   נחיה באדמתנו,נרווה את צמאונינו,
       ולרגע לא נשכח,את כל אלו.......





נכתב על ידי dona lola , 3/3/2010 21:44   בקטגוריות חיים שכאלה..., סיפרותי, שחרור קיטור, צבא, פסימי, אקטואליה, ביקורת, אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



10,320
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdona lola אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dona lola ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)