"בכל מערכת יחסים יש עליות ומורדות"...
נראה כאילו אני בודקת את הגבולות שלו,מותחת,
מחפשת את כל הדרמה.
אבל לו נורא קשה יהיה להבין זאת,
זאת בחורה שנפגעה כבר מספיק,
בילדות,בקשר האחרון,בהחלטות שלה,
ואפילו בטווח הקצר-ארוך הזה גם ממנו עצמו.
חרדתית,פחדנית אולי...
אולי אני מותירה רושם של נערה חזקה,
אחת עם ביטחון,אחת שיודעת לעמוד על שלה,
כשבעצם אני ה-דבר הכי שביר.
מספיק רק קצת לנער אותי בכדי להביא אותי
למצב מתקפה,התגוננת שבדרך כלל מביאים איתם רעות.
איך שהו כך קרה,שאני היא זו "שמנקה אחריו את הבלאגן"...
הוא עושה טעויות על ימין ועל שמאל עם האקסית ולבסוף
כשאני כבר מתפוצצת ומביעה עמדה -
אני זו שצריכה לתקן את העוול שנעשה לשניהם ( :O )...
ואחרי שאני ממשיכה להתפשר ולהתפשר,
אני תוהה איפה בדיוק האופי שלי נעלם?
הבחורה שיוצאת איתו עכשיו לא קרובה למי שהייתה כשרק הכירו.
הסבר הגיוני,אהבה שסחפה אותה לשינויים קיצוניים..
היכן בדיוק הקשר הבריא,
של קבלת השונה פה?
מספיק שהוא יאמר מילה הכי קטנה
בשביל להתעצבן עליו.
אני כבר לא מזהה את עצמי .
וממתי בכלל הוא יוצא לבד...?
אולי אני סתם בכלל מבכה על החיים...
חלאס!
שיקפצץ לי !
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
dona lola