rising from the ashes

נעלמת בתוך עננה סבוכה,

מנסה טיפה להבין,

לנסות,לראות אולי איפה טעיתי.

אבל החיים ממשיכים לחלוף,

לפה או לשם,

זה לא חשוב.

רגשות ומחשבות כבר מזמן

איבדו מהערך שלהן,

שום דבר כבר אינו חשוב,

הכל טפל,

פרט שולי.

אז רע לי...

החיים ממשיכים ללכת.

זה שאני אחייך לא יאט אותם

בשביל לתקן טעויות,

אין טעם גם לנסות.

אם לא הטעויות האלו,

כנראה עכשיו הייתי מספרת לכם

על "השופינג" שלי,

אבל עם כל הכאב שבדבר...

אני קצת יותר מעוד בחורה ,

אני אדם!

אורגניזם-חי ונושם,

מרגיש,

כואב.