rising from the ashes
|
 כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2007
שיר-תפילה לאלוהיי
כשחשבתי בהתאם לפוסט הקודם,חשבתי רבות על אלוהינו.
הגעתי להחלטה שכמו כל בן אדם,כך גם אני,נואשת,וחייבת חזרה מכח עליון.
לכן כתבתי שיר קטן המבטא,מה אני רוצה,וממה אני כל כך פוחדת:
"עזור לי אדוני,בכל אשר תוכל.
אמור לי אלוקי,מי אני בכלל.
תענה לי אדוני,בכל תפילותיי.
תנשא ברכה עליי,ועל כל סובביי."
אני פוחדת על שלומי,אני פוחדת על עולמי,
אני פוחדת על כל אהוביי,ועל אהובי כמובן.
אני פוחדת מיאוש,אני פוחדת מכישלון,
אני פוחדת מהאמת,אך מהשקר עוד יותר.
כואב לי בלב לראות לראות איש סובל,
כואב לי בלב לראות משפחה מתפרקת,
כואב לי על הילד שהוריו נפרדים,
כואב לי על עצמי,כי זאת אני במילים.
עד מתי ימשיך הצער לחיות בליבנו,
עד מתי עוד נראה מתים מסביבנו,
כמה עוד אפשר להתפלל,אדוני?
ושוב תשא ברכה על כל אהוביי.
המציאות היא קשה,
אך אסור להתכחש לה.
כמה שתברח,
בסוף תתעורר בה.
בואו נעביר את היום,
בלשמוח ולשמח,
ככה נעזור לכולם,
ואנשים יעזרו לנו.
העולם בנוי על יחסי גומלין,
לא תתן,לא תקבל.
לקבל זאת שמחה,
אז למה שלא תתן?
ככה עוד יהנו מהרגע,
שאתה נהנית מימנו.
ככה עוד אנשים ישמחו,
ופחות יסבלו.
יום טוב לכם:P
בתקווה שנשמח,
ונרע פחות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
