כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוקטובר 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2007
אובדן:אני עצמי ואנוכי. אני סובלת עם עצמי. נמאס לי כבר מכולם,ומהכל. יש לי שני שירים שתכתבי בנושא: (יחסית לשירים שאני כותבת,ממש לא אהבתי)
חולשה:
חולשה משתלטת עליי, לא מוצאת עוד ריגושים, לא מתלהבת יותר מכלום, הכל נראה לי כל כך יבש, חסר חיים,הכל שגרה, אין חדש אין עוד שיגעון.
השיגעון אותי נטש, השאיר אותי עם דף ריק, בלי כל צבע או צורה, דף לבן ומרובע, בדיוק כמו הקיר בחדר, שמפריד ביני לבין החי.
החי הירוק,החי הרועש, החי הבועט והמתרגש, נשארתי בלי כל זה, איני רוצה שלווה, זה לא משפיע עליי לטובה.
אני סובלת מבפנים, ולאף אחד לא איכפת, ולמען האמת אין לי כח אליהם, מנסה להתעלם,לחיות בבועה משלי, למרות שאני בורחת אפילו מעצמי.
אל תאכילו אותי כדורים, אין לי זין,אלוהים. אין לי זין לכלום, אז תזדיינו לי מהדף, ותשאירו את מחשבותיי לעצמי. תעשו כמוני: הבדידות הדרך הטובה,למצא את עצמך, למרות שהדרך היא קשה.
פחד:
אני מחכה לסוף העולם, בשביל שהצער יעלם, אני מחכה לסוף העולם, כי כבר אין מקום לתקוות, אני מחכה לסוף העולם, כך הסבל יעבור.
אין מקום לעוד תקוות, כי בסוף כל הטוב,מתאדה, אין מקום לעוד תקוות, ששואבות לך את כל הכח, אין מקום לעוד תקוות, כי אחרי האושר,תמיד האכזבה.
נמאס לי לחכות, ליום המחר, נמאס לי לחכות, להתגשמות החלומות, נמאס לי לחכות, כי הזמן לא עובר.
הפחד מתגבר, לא מוצאת לי נחמה,, לא חברים,לא משפחה, בודדה אני בעולם, אין לי כר כח, לשום דבר, כי הכל מתגלה כצער.
נמאס לי לחכות,לתקוות, רק לסוף העולם,קרב ובא.
מפעם לפעם הסובבים אותי מוכיחים לי שאני צריכה יעוץ פסיכולוגי. היום השתכנעתי מיועץ של בית הספר, כשאמר שהוא חייב לקבוע לי פגישה, עם העובדת הסוציאלית. ושאין לי חוסר ריכוז,כאילו יש, אבל הוא נובע מהבריחה שלי עם עצמי, לבועה שאני בונה לעצמי.
אנשים, עם כל הצער והכאב, אחרי דיכאון של חודשיים, אתמול היה לי עודף מצב רוח. והיום אני צלולה אחרי הריטאלין. יום טוב לכולכם...
| |
|