כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
נובמבר 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 11/2007
מוטיבציה ועוד... עוד פעם אני באה לכתוב, ואין שום רעיון, רק הידיעה שמשעמם לך, רק הידיעה שרע לך, את כועסת, ולא מצליחה להבין את ההרגשות, ובמיוחד לא להסביר.
נמאס לי תמיד, להיות השונה בקבוצה. שאנשים מסתכלים עלייך, ובוחנים כאילו עשית משהו.
הכל נתקע לי, הזמן לא עובר, כבר נמאס לחכות, כי הכל מתמשך יותר ויותר...
יש סוף ויש התחלה, יש שמיים ויש ארץ, ואנחנו נתקעים בינהים. ואנחנו מנסים להגיע לאחד היעדים. אך לא מצליחים, כי המוטיבציה נעלמה, הכל נראה שחור לבן, ואין כבר טעם לחפש צבעים. כי בפנים זה עדיין שחור. ובפנים זה עדיין כואב.
כואב, כואב לדעת כמה סבל, כואב לדעת שאנשים המקיפים אותך: צבועים,נעלמים... כמה שהם חסרים, וכמה שהם פוגעים. כואב להפתח,ואז להסגר, כי אנשים *שוב* איכזבו אותך.
אזל לי כבר הכח, מכל אותן מחשבות, נמאס לי כבר לחפור לאנשים, בחלקים. נמאס לי שלא מבינים אותי, אך מנסים להסביר לי, שאני צריכה עזרה... בשביל מה? זאת רק דרך מחשבה. שבאה לי מהלב,מהראש, שאני אומרת מה שאני חושבת, ולא סופרת אף אחד. אני כנה,אני ישרה. לפחות כמה שאני יכולה.
השקר לפעמים עדיף על האמת, אך אנשים לא לומדים להתשלט עליו, כי מספרים שקר,ונגררים אחריו.
ההבנה שלי,ההבנה שלכם, הכל הבנות,אין פה אמת וגם לא שקר.
אז בבקשה אל תשפטו אותי יותר...נמאס לי שאנשים מעבירים עליי ביקורות...
"גם עליי מעבירים שמועות, מציק,אך לא מזיז!"

יום טובבבב...
עידכון נוסף:
בעקבות שיחה שהייתה לי אתמול אם אמא שלי...
הבנתי ששני הדברים היחידים שבאמת מפחידים אותי,
אלו:
שאנשים יגלו מי אני באמת מבפנים,כלומר,אני מפחדת מעצמי,מהפנימיות שלי.
זאת מין אכזריות,אדישות,כעס יתר,מש'ו נפגם מבפנים.
ושני:
שיגלו שיש לי איזה הפרעה נפשית.
אין לי בעיה ללכת לכל המטפלים האלו....
יש לי בעיה עם עצמי,הפחד לגלות שבאמת יש בי מש'ו פגום.
ובעצם נפה נובע הפחד שלי.
| |
|