rising from the ashes
|
 כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 11/2007
כואב לאבד חבר...
יש לי ידיד ...מאוד קרוב אליי
יש לנו עכשיו חברה....
והוא כל היום איתה מהסיבה שהיא חדשה בארץ,
ובפנימיה,והיא לא שלמה עם עצמה...
והוא כל היום נמצא איתה.
כולם אומרים לו,שהוא יותר מדי הולך אחריה
ועכשיו אני בשיחה איתו ומנסה להסביר לו,
שעכשיו הוא דוחה את החברים שלו,
וכשהוא יצטרך אותם,הם כבר לו יהיו שם...
ואני מתגעגעת אליו,
למרות שכל יום אני רואה אותו....:(\
והוא מבקש זמן,
זמן למה,
הוא לא מבין את זה...
או שאולי אני זאת שלא מבינה,
למה אתם צריכים להיות דבוקים לתחת אחד של השני,
זה קיצ'י,אפשר להיות ביחד ולפנות זמן לחברים.
הייתה לי חברה ,
שלא היה לה זמן לאף אחד מאז שהייתה עם חבר שלה,
שגרם לה המון סבל,
ובסופו של דבר כשהם נפרדו,
לא הייתה לה כתף לבכות..
אך עכשיו יש לה חבר,
והיא למדה על הטעויות של עצמה,
שאת צריכה להיות פנויה לכולם,
ולא רק אליו...
מה שאני באה להגיד שבסופו של דבר הוא יפגע.
לאחר הפוסט של אתמול,
ילדה בשם"אנונימוס"
עשתה לי את היום...
היא כתבה לי על הבוקר...
וגרמה לי לשמוח,
זה מאוד מנחם לדעת שבן אדם שלא מכיר אותך,
דואג לך...
וזה כזה כיף...:P
יש לי מלא מה להגיד...
אבל לא נראה לי שהיום אני אספיק....
היום חוזרים לפנימיה,
סטפוש אצלי....
וכרגע אני בשיחה...:P
אולי אני אמצא זמן,
ובכל זאת אעדכן....
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
