לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

rising from the ashes



Avatarכינוי:  dona lola

בת: 18

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2007

אבא


הקטע הבא הינו קצת אישי,
אז אם אתם רוצים להגיב,
בקשה אליכם,בזהירות.
זהו עוד קטע שכתוב לי מראש מהפנימיה...


אבא:

העצבות עושה לי טוב,
אני מרגישה שלמה איתה.
כשאני שמחה,אני לא עצמי.
בדרך כלל עצבנית,על מה?
אין לי מושג!
מדוכאת מהחוסר שקט,
המחשבות רודפות ולא עוזבות.
הנשימה נהיית לי כבדה,
ולא בגלל הסיגריות.
הילדות שלי,היא כרגע הכח שלי!
אם היה לי טוב בחיים,
היום לא הייתי מי שאני כיום.
אני לא איזה מישהו חשוב,
אך אני משהו בפני עצמי,
זה כבר משהו.
אני אוהבת להיות עצובה,
זה גורם לי הרבה לחשוב.
אני מסתגרת עם עצמי,
ומתבודדת מכולם.
בהתחלה זה היה קשה וכואב,
אך כעת כבר התרגלתי.
לאהוב להיות לבד,
בלי תמיכה מסביב,
רק אני עם עצמי.
אך אני פוגעת,
ולמרות שאנשים מציעים לי עזרה,
אני דוחה כל ניסיון.
חושבים שאבדתי את השפיות שלי,
תומכים,או לפחות מנסים להראות...
את העזרה,אני רוצה להשיג בכוחות עצמי.
אבא הרס אותי,היה לי קשה.
אך הכעס הוא סיפוק,
סיפוק כי מהכעס,
ישנו הטוב,
כאשר הינך מוציא אותו בדבר אהוב.
הכל בגללו,אני מודה לו.
אם לא הוא אז,אז גם לא אני היום!

תודה לך אבא,
     על כל הסבל שגרמת לי,
          התפגרתי בזכותך,נהייתי כמוך.

נפגש בקרוב!

לגבי זה...
כשאנשים קראו את זה...
רובם התייחסו למשפט:
"התפגתי בזכותך,נהייתי כמוך"
ואמרו לי גם...
"אם את יודעת שהדרך חיים שלו,
לא הייתה טובה,אלא כמו שאת מספרת,
הוא היה בן אדם חרא.
ואת גם אומרת שאדם הוא זה שבוחר את דרכו,
ויודע מה מספק עבורו מה...
אז איך את יכולה לאמר שאת הולכת בעקבותיו"

האמת שזה דיי גרם לי לחשוב,
אך בכל זאת אני יודעת,
שבסופו של דבר האדם השפיע עליי,רבות,
ואיני יכולה פשוט להשאר אדישה לכל.
נכון שזה לא אומר שאני צריכה ללכת בדרכו,
אך גם לו להתעלם מהעובדה שאותו בן אדם,
בשלב מסוים בחיי,היה כתף בשבילי,
והיה אבא,
אולי לא חם ואוהב,כמו שרבים מאיתנו חלמו עליהם,
אבל הוא היה!

ואולי זה גם הדבר שאליו אני מתגעגעת יותר מהיחס...
לומר שיש לי אבא שאני גאה...
ואני לא יכולה להגיד לו את החלק הראשון במשפט,
ובטח שלא את השני.

שבוע טובב...(שבועיים במקרה שלי:P)
נכתב על ידי dona lola , 4/11/2007 13:14   בקטגוריות כאבים בלב, פינת השריטה הקטנה, חיים שכאלה..., שחרור קיטור, ביקורת  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של lonelyy ב-11/11/2007 13:54



10,320
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdona lola אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dona lola ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)