rising from the ashes
|
כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
נובמבר 2007
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 11/2007
חברה מאהבת
אהבה קצת שונה, אהבה יותר רכה, זה מה שהרגשתי כשהייתי איתה שם.
שנינו חשבנו שנגיע רחוק, אך כמו כן גם בזמן מרוחק.. אך שנינו צדקנו ושגינו באותה המידה. כי זה הגיע רחוק,בפרק זמן כל כך קצר.
אהבה קצת שונה, אהבה קצת רכה, זה מה שהרגשתי כשהייתי איתה שם.
האהבה תמיד הייתה, הוצאנו כמה שרק יכולנו, ועכשיו קצת יותר... בחיי שהיא מקסימה, בחיי שאיני מצטערת.
אהבה קצת שונה, אהבה קצת רכה, זה מה שהרגשתי כשהייתי איתה שם.
אני מבינה עכשיו את הגברים, המגע של הנשים הוא מגע עדין, עדין כל כך כמו הפרח... כיף לגעת,להריח...להנות ממנו, כמה שרק אפשר,ולחפש יותר....
אהבה קצת שונה, אהבה רכה יותר, זה מה שהרגשתי כשהייתי איתה שם.
ועכשיו אנחנו קרובות אפילו יותר, כי עכשיו אנחנו מבינות יותר את החשיבות, החשיבות שלנו אחת כלפי השניה, וזה מה שאנחנו אוהבות:חברה מאהבת...
היה לי הדחף לכתוב את זה, זה זרם כל כך טוב,השיר ואנחנו... אני יכולה לומר זאת עכשיו בוודאות... גאד,אני אכן דו-מינית...ואיני מתביישת....
עידכון: אולי בעצם בגלל שתמיד הבן זוג(בדרך כלל) הוא גם החבר הכי טוב... אז אולי בגלל זה אנחנו החברות הכי טובות... מאז שנהינו חברות לאחר שנאה כשנה... מאז ומתמיד הבנו אחת את השניה, יותר מאשר איש אחר הבין אותנו... ואולי זה מה שהוביל אותנו להיות חוץ מחברות... גם בנות זוג...
יום טוב לכם אנשנושים:P
| |
|