 כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2008
חלומות,רוח,סקס,בדידות,אהבה. כל זה וכלום.
בלילה,ישנתי .
בבוקר,ישנתי.
בבוקר,התעוררתי.
בבוקר גם נזכרתי,
כי בלילה אני חלמתי.
בבוקר,קראתי הודעה,
ההודעה איחלה לי חלומות חלומיים,
אך אני בטוחה שלא לכזה סוג של חלום
התכוון השולח.
בלילה,בחלום,חלמתי,
אני בוגדת בשולח,
אני בוגדת בו עם חבר מאוד טוב שלו
ואם גם להוסיף,האקס שלי לפני שנתיים.
זה היה הזוי,זה היה מוזר.
(האש שבתוך הפיה)
בבוקר הזה התעוררתי עם קצת כח,
וכי הבוקר התעוררתי מרוח שנשבה על גופי,
גופי החצי עירום.
רוח,הו כמה שאני צוהלת משמחה,
רק אתמול\שלשום התלוננתי על הקיץ,
החום.והיום אני מרגישה אדיר.
מתעוררת לי,
לבד בבית,הכלב בוהה בי,מחכה...
אני לוקחת את הזמן,אין מי שיאיץ בי,
מדליקה סיגריה ,חושבת,על כלום.
עדיין על כלום,
אך אני עוד אחשוב,אני מבטיחה.
מצפה כבר שהוא יגיע,
לבינתיים,מסיימת את הסיגריה השובבה,
יוצאת.
שם הכלב ...
ואני חוזרת,
קוראת הודעה שמעלה חיוך צנוע על פניי,
ממשיכה לפה,ממשיכה למחשב,
ממשיכה לבלוג,
ממשיכה לאהבתי הכתיבה.
ושמחה,
אני,הרוח,והכתיבה....
(מוזה)
אתמול אני מתהלכת לי ברחובות העיר,
אתמול צעקו לי גם איזה רגליים למסלול FTV.
אתמול אני כזה חושבת ,
רגליים,פצצות,
אך למרבה טיפשותי גם מפוצצות.
-
סקס...
בעקבות אתמול,
יצא לי לחשוב על חיי המין שלי.
וזה מדכא,
סקס אמור להיות חופשי,
אמור לשחרר אותך,
לגרום לך הנאה.
ואני כן מקבלת הנאה,
איך לא?הוא עושה הכל כדי שארגיש הכי בנוח שרק אפשר.
אך איני מצליחה,
אני לחוצה,אני נסגרת בתוך עצמי,
וזאת לא אני,הילדה שהכי לא יודעת מזה להתבייש,
אין אצלה מושג כזה,
אין לה גבולות להציג את עצמה,
ובמיטה,היא הכי לא פרועה,
היא הכי חסרת אונים במקום שבה אמורה להרגיש
את החיה ששוכנת בתוכה מתפרצת לעולם.
ולמה זה ככה?
שאלות של אני לעצמי...
(ילדת התהיות)
אתמול,טיילתי עם כלבי המתוק,
חזרתי הביתה,
וביקשתי מהוריי לצאת לטייל קצת.
יצאנו,טיילנו ברחובות יפו,
והבדידות פתאום עלתה על גדותיה.
הרגשתי רטיבות בעיניי,
אך עצרתי את ההצפה לפני שיהיו נהרות,
לא רציתי שהוריי יראו כי רע לי.
ובעודי כותבת כאן עכשיו,
כל מה שאני רוצה זה לחזור לשם,
להיות עם חבריי,לעשות משהו,
וכי פה איני מכירה איש,
אך זה לא המפריע לי,
מפריע לי שאין מה לעשות כאן.
אני בודדה בעיר כזו מעפאנה.
אני רק רוצה הביתהההההההה!
לבית שלי,לחברים,לעיר.
(לונלי)
והיום הוא מגיע,
היום הוא מגיע.
ואני מחכה,
מתעוררת עם רוח קרה הממלאת אותי שמחה,
ממלאת את חיי,
אולי אפילו נותנת להן משמעות זמנית.
והוא מגיע,
ואני עדיין מחכה.
לרגע שבו אוכל לחבק,לנשק,לאהוב.
חזק חזק,ולא חלס חלס.
(שלהבת הלילה,ילדה מאוהבת)
ומה עם החלום?ומה אם אני מכורה לרוח ולכוחה העצום?נו מ האם אני לא משוחררת?
ובודדה?ומאוהבת?
מה עם כל זה ?
כי אני הרבה,
אני פגועה,
ובו זמנית אני קורנת.
לכו תבינו אוקראיניות....
יום טוב לכולם...
(האש שבתוך הפיה)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
