rising from the ashes
|
 כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2008
זיכרונות...
5 שנים נעלם מחיי.
ואני נותרת עם הפצע.
הופיע ככה פתאום,
הכל בסבבה.
למרות מה שעולל לי
עוד בילדותי אהבתי אותו,
ותמיד הוא היה חסר.
כשהופיע ניסה להרוס לי עוד,
נכשל.
יצא לנו לדבר על המקרה,
זה נמחק מזכרונו עם כמות הסמים שצרך
במהלך השנים,בצדק.
אך כשהחלנו לדבר הוא נזכר.
ושוב מעלה לי זכרונות מהילדות.
אני מרגישה שנפגשנו שוב בשביל לא לשכוח את הבלתי נשכח.
ברור שלא שכחתי,זה היה מעורפל,
אך הוא דואג להזכיר לי.
אני רוצה לומר שאני שונאת אותו,
הוא פגע בי פעמיים,
אף יותר,
אך לא יכולה,
הוא הראה לי הרבה,
הוא זעזע אותי הרבה,
הוא עזר לי ועוזר.
אין ביכולתי לשנוא אדם שגרם לי לשנוא את עצמי.
מצחיק...אני מיואשת.
למה ,למה הוא חזר?
ולמה אין ביכולתי להמנע ממנו?
רוצה,לא רוצה.
לא באמת משנה,
תמיד תהיה בחיי,
בכל דרך שהיא.
אני...לא יודעת...כלום...דחף לכתוב...ולא יותר...אני מחוברת למחשב יותר מאשר לעצמי...
יורי,
אני אוהבת אותך,
המון.
ואני שמחה על המילים שאמרת לי היום.
ואני אף מעריכה את הזמן שלך,
ואותך.
ובכללי,
אני מעריכה אותך,
על מי שאתה ועל מה שאתה.
אתה הרבה,ואתה יודע...
את עשית המון בשבילי,
אבל הכי גדול,
לימדת אותי אהבה,
למדת אותי אמונה,
ועוד הרבה.
אני אוהבת אותך,
דינוזאור סקסי שלי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
