 כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2008
אין כותרת,כמה חבל,כמה חבל...
ובכן,
יושבת.
וואלה,סבבה.
חושבת,
האומנם?
מה עושה?
יושבת,
ומעבירה את הזמן...
זה נחמד ,זה נחמד...
"אז מה אם היא מציקה?"
עולה בראש,
אני חושבת שהרבה עולה בראש ריק.
מה?כמה עוד אפשר?תשחררי את החבל...
אני נואשת,אני כלואה בתוך פחד ממך...
תראי מה את עושה...בת?איפה בת?
אסירה אולי משרתת לא יודעת מנקה טבחית...
הכל רק לא בת...
והוא,שם בבית.
ואני,פה על המחשב.
ובכל זאת ,אלו רק מחשבות.
רוצה קצת לצאת,
אין לאן.
אני חייבת אוויר,
אך הוא נגמר.
רוצה להנות,
ולא לזייף.
דוחה כל קרבה,
לא זקוקה לה ,תודה.
וכלום פה לא מתקשר לכלום,
רק אני מתקשרת ומקשרת לי בתוך המחשבה.
שוב יש לי נידודי שינה,
קשה להירדם=>נרדמת=>מתעוררת...
ומשם אני מסתובבת לי מצד לצד,
מפחדת מתשובות חסרות פשר,
לא מוצאת לי מהות בחיי,
מנסה למצא דרך לדחות את המחשבה על כלום.
אך היא חודרת לתוכי,המחשבה.
אני כבר מזיעה,
אני בוכה,
אני פוחדת.
באמת,
משהו רודף אותי,
איני יכולה לזהות אם המשהו
הוא פנימי או חיצוני,
אבל אני יודעת שהוא לא רחוק,
ואם אני אמשיך ,
הוא יתפוס אותי,
הוא יתעלל בי,
סליחה,הוא כבר מתעלל בי.
מי אתה?מה אתה?מה אתה רוצה?
ואולי אני הופכת לפרונואידית?
ואולי אני הוזה?
ואולי בלילה בלעתי פיטריה?
ואולי אני בכלל לא מתעוררת וזה רק חלום,
חלום על פחד,
שבתומו אני מדליקה סיגריה.
אני חסרת תקציב ומעשנת ווג,
וכשיש תקציב,אז פל-מל.
הזוי הא,
זה מה שנקרא לסחוב לאמא...
חחח,
העולם אכזרי נכון...
סתם אני ממלאת את הדף במחשבות,
אני לא באמת ממלאת פה תוכן,
זהו תוכן חסר תכלית,
כמו שבעצם הכל מסביב....
אולי אני לוקה בעיוורון
ופשוט לא רואה,
לא רואה את התכלית,
ואולי...
טוב אני כבר לא יודעת מה אולי,
מה אמיתי,
שאפרופו,מזה אמת,
זהו גבול,שאנחנו מציבים,
שם ,גם הוא גבול,
זמן,גבול.
הכל גבולות בעולם,
לא,אין עץ,יש עץ.
אתם בחרתם...
החול נשפך,
המים נוזלים,
הם שוחים,
ואישה שם טובעת.
מגיע מציל,
בשנות ה-20,
צולל לתוך המים,
אך יוצא עם קביים.
מגיעה אימו,
מנסה לעזור,
עולה במדרגות,
מתהפכת,דם שופכת.
רץ המנקה,
כבר מוכן עם מטאטא,
בדרך נתקע באבן,
ורגלו נשברה.
האמבולנס כבר בדרכו לחוף,
אך הכביש מהלילה עוד רטוב,
המכונית מתרסקת,
הנהגת מיללת.
ראש הממשלה במטח,
עוד חייל נרצח,
אנשים נעלמים,
והוא,אין יודע מה עושים.
הערבים תוקפים,
ישראל כנועה,
ישראל חלשה,
הערבים מנצחים.
הייתה מדינה,
כבר אינה,
תמיד צדקתי,
אנרכיה.
ובהמשך,
אני ממשיכה לחשוב,
לעבד,לעכל,
מה?
מה?
מה?
מה?
יש פה מישהו?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
