rising from the ashes
|
| 6/2008
מצב כזה.שאתה לא יודע על מה אתה מדבר.ואהבתי.
ייסורי העבר, חוזרים אליי, מכים בי.
נשבעת לעצמי, שבועת יגון, שאת סוד זה אקח עימי לקבר. אך אני יודעת שהיא יודעת, אני דברתי.
כמה זמן עוד? עד שהכל מסביבי, הקרובים לליבי ידעו זאת?
אני הייתי קטנה, הייתי תמימה. אני כבר לא קטנה, לא תמימה, וגם לא יפה. אני פצועה. במלוא מובן המילה.
דיי...
(מצב כזה,שאתה לא יודע,על מה אתה מדבר)
היא הולכת,פוסעת לכיוון ראש הצוק, עם שמלת מחוך שחורה, עם פנים מלאות צער, היא אוחזת בתקווה. התקווה פרשה כנפיים ועפה. והיא...לא תדע עוד מה היה מאחורי הצוק
המרחק ביני לבינך,הוא המדבר אליי. הוא זה המוכיח לי,עד כמה בעצם אתה חשוב לי. המחרק הזה,זועק לאהבתך, ואילו גופי,לנגיעותייך. שפתיי לשפתייך,ליבי לליבך. העצמות שלי כבר נשברות, אני שומעת אותן מתרסקות, הן חייבות את המגן שלהן, וזה אתה. עיניי דומעות,אני שומעת את היללות מבפנים,שלא רוצות להתפרץ, נועלות את עצמן בתוך גופי, ולא נותנות לאיש מלבדך לחדור פנימה.
בוא,תן לי את המפתח,שחרר אותי מכאב, מחנק,תחייה אותי.רק תאהב אותי.
(מוקדש לבובליק הכי יפה שהכרתי בעולם, יורי,אני אוהבת אותך דינוזאור סקסי שלי...)
| |
|