rising from the ashes
|
 כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 7/2008
פוסט על הכל ובעצם על כלום!
היתכן?
שאני לא אותה אחת שראיתי?
ושאני בעצם לא מי שאני באמת.
אני זה שעתוק של אני,
אך מי היא בעצם,האני הזו שאני חשה אליה אהדה?
אני לא אותה אחת שראית בזמנו,
אתה לא אותו אחד שראיתי באותו היום,
אבל היום אנחנו רואים איש את רעהו ויודעים
מי הוא האדם שהעומד מולנו.
התדע לשחזר בתוכך את תחילת המהפך?
הראש חושב,
אני חושבת ככה,
אני רק מעבירה את הירהוריי בכתב.
אני רק אומרת שבעצם חתול הוא חמוד,
וכלב הוא שחור,
והאמא של האמא של האמא שלי היא בכלל קוקסינילית,
ואני בכלל אנפה,והעולם הזה הוא אקסטה אחת ענקית,
בגלל זה זה איש כבר אינו שפוי,גם אף פעם לא היה,
הכל זה פרי דימיונו של איזה דרקון שיושב על איזה הר מבודד באמצע שום
מקום ואולי גם לא הגדרה,ואולי גם לא שם,ואוכל סרטים עם עצמו,
והדרקונית האדומה הסקסית שהוא פתח רגע לפני שבלע את הכדור אקסטה ארץ.
ובעצם מה אני אומרת?
שאני חושבת?
בולשיט!
אין היגיון בכלל בדבריי,אז איך יכולה להיות כאן חשיבה?
האא...........................הבנתי.
לילה אחד,
מיוחד בקורו ובחשכהו אני מבטיחה
שאני אצא אל העולם,
ואבשר את לידתי המשוחזרת
ושם כבר לא יהיה איש ...
חבל...
היא התהלכה מקצהו האחד של הבית לקצהו השני בלי לדעת בכלל למה,
כנראה היא פשוט לא דברה בשפת השלווה,
וגופה היה מבולבל והרטיט עצמו מהחוסר ידיעה אך הוא ידע...
שכאן כבר כלום לא ישתנה,
כי כאן כבר הכל נהיה באנלי ואפילו האוראלי כבר לא מרגיש לאיש.
והיא בסך הכל רוצה עוד קצת ריגושים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
