 כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2008
 פשוט אני,מי שאני.
האם בהיותי כעת תלמידה ללא עבודה,
ללא ציונים,ללא עתיד(לעת עתה,אשנה זאת בהקדם,מבטיחה).
כעת אני יכולה לומר-וואלה,אני מבינה...
אך מה אני מבינה,שעם כמות המאמצים שלי השנה זכיתי רק לפתח עוד
את האמונות שלי,ששקלתי תפישות חדשות,גיליתי תובנות,
ידעתי קרוא וכתוב מתקדם.
אז כן,קורה,מודה ומתוודה
לפעמים אני באמת חשה פספוס,
ואני לא רואה את הצד החיובי של מה שהשגתי השנה,
אני רואה זאת רק מזווית הראיה של הלימודים,
שנכשלתי,אבל זה לא מאוחר.
אני יודעת ששנה הבאה אני חוזרת במטרה ללמוד.
(העיקר שקיבלתי ציון טוב בספרות,אני חושבת:| ).
זכיתי לדעת שאנשים באמת מקשיבים לדבריי,
מייחסים להם אפילו חשיבות,
לא כולם מסכימים עם דרכי,
אך אני אפילו על זה לא מתלוננת,
כיף להתווכח,לשמוע דעה רווחת.
קשרים חדשים נקשרים,
נפרמים,
מתחדשים.
ידע שנשפך בכל עבר,
חיוך של נערים,
ספרים שקורצים לי אחריהם,
אנשים אמיתיים.
וכן,
אני יכולה לומר שאני חוזרת למצב הסטאטי שלי,
בו אין עוד את הדיכאון החסר פשר,
אין את ההמולה על כלום.
ישנה רק אני,אני ומה שמסביבי כביכול.
לא מחפשת עוד להיות שונה,
לא מבינה למה מראש הוכתרתי כך,
אך יודעת שהתיימרתי להצדיק זאת.
אני נייטרלית כעת,
אני ילדה רגילה,
ילדה ללא אבחונים,
ללא בעיות,
ללא סבל,
ללא שמחה.
אהבה שממלאת את ליבי,
חבר אוהב ונאהב.
מקסים אני רוצה לציין.
ילדות לא רעה בכלל,
(אם נשמיט משם הרבה)
ובכל זאת אני בוחרת לא לראות כלום,
לא להרגיש.
וכן פה אני מוצאת את התשובה ,
חזרתי למצב של ללא רגש.
המניע שלי כעת : הצלחה .
טוב לי היום,
לא מחויכת לא עצובה,
לא שונאת ולא אוהבת,
לא גדולה ולא קטנה.
פשוט אני,
מי שאני...
לילה טוב...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
