לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

rising from the ashes



Avatarכינוי:  dona lola

בת: 18

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2016    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

תמיד בליבי (ישראל)


זה סוג של בסדר לא בסדר כזה שאין לו שום דמיון
הכל הולך ומתפורר ורק גדל הצימאון
אני יושבת לי לבד , עוד עצבים לא נגמרים
ומתי יהיה לי רגע של שקט כשהכל צורב מבפנים.
נמחקים החיוכים,אובדים הערכים,אמא אהובה תני לי רק סיבה
אני אפול על הריצפה אם צריך , אתפלל לאלוקים אם צריך,
אשא תפילה בלב שקט אוהב את החיים,אחייך לאנשים
לעולם זה לא אלים,אין שום יתרון בפיתרון כמו לגשת לסמים.
אין אמונה באהבה חושבים קטן ,טועים גדול,
צונחים הצנחנים אך אין מי שימריא עוד...

מטפטף דם...דם של אנסים,דם של גיבורים,
כל אותם החיילים שבורחים מהבסיסים,
הראש חושב שינאה הלב אומר תקווה,
הרגליים נשברות ונשארות התהיות...
למה?איך?כמה?

רגע!הוא חושב...משחק ת'מתחשב,
רואה ניידת תופס רגליים בורח לא חוזר,
כל החבר'ה מתפזרים ונשאר ה-לא מהיר.
הוא נדפק,עם חברים כאלו מי זקוק לאויבים?
סורגים,משפחה,תמונות בחשכה,
איך הילד התמים הופך לנער אלים,
היסטוריה של תיקים,משפטים לא נגמרים,
ועדיין לא הבין את משמעות החיים,
הוא לא זקוק לשיקום,חש ת'צמו חסין,
מרדף אחר הכסף ,ניחוח של עצב,
איך הוא לא רואה שאימו צעד מבבית חולים...

מטפטף דם...דם של אנסים,דם של גיבורים,
כל אותם החיילים שבורחים מהבסיסים,
הראש חושב שינאה הלב אומר תקווה,
הרגליים נשברות ונשארות התהיות...
למה?איך?כמה?

ושוב זה מכה, חורך אותי בפנים,ננעץ לי בחזה כמו אריה רעב בטרף,
אין מי ששומע, דמעות קרות נפלו כמו גיבורים שיתאדו .
ישראלים עומדים עם ראש מורם ,אגו בשמיים וזין בין הרגליים,
מבטיחים,מדברים,בשכל מזיינים.
כי אין מי ששומע,ואין מי שיקשיב,עדיף כבר לא לנסות,
את זה הם כבר יודעים.
מחרדים עד חילונים,מיהודים לערבים,כולנו אדמת ציון,
בוכים ומחכים...הוא עוד יבוא מתישהו?השלום?

מטפטף דם...דם של אנסים,דם של גיבורים,
כל אותם החיילים שבורחים מהבסיסים,
הראש חושב שינאה הלב אומר תקווה,
הרגליים נשברות ונשארות התהיות...
למה?איך?כמה?

עצוב וכואב,אבל אנשים ריאליים,
מדברים על שלום במושגים טריוויאלים,
אין כבר עקרונות,הם אבדו בקרונות...
היינו שם ...בגטו,
היינו שם...בשוויץ...
שלום נשמע כמו היטלר עם מנגינה
יותר פשוטה...

תמו התקוות...
   נחיה באדמתנו,נרווה את צמאונינו,
       ולרגע לא נשכח,את כל אלו.......





נכתב על ידי dona lola , 3/3/2010 21:44   בקטגוריות חיים שכאלה..., סיפרותי, שחרור קיטור, צבא, פסימי, אקטואליה, ביקורת, אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מוזה


מוזה:

שירי לי שיר,פתחי עורקיי,הזרימי לי דם.

תאמרי את אשר בליבך,אל תהיה לבדך.

אמצי חיוך קטן ומלטף,ותראי שהכל חולף.

אל תכנעי למשמע אוזנייך פן תהרוג נא אותך אכזבותייך.

תתרגשי,תאהבי,אפילו אם זה לא משמעותי,

ואז תראי עד כמה עולמך,מתהפך.

הכמיהה שברצונך,תנצח. החוכמה שבעינייך,תבורך.

האדישות של המחשבה,תרצח. העייפות של הגוף,תרתח.

תתיימרי להיות את עד סוף חייך,תלחמי אם צריך.

תאבקי במכשולים,הם קטנים ועם הזמן רק מתגברים.

יהיה חזקה ושמרי על עקרונותייך, תלמדי לוותר כשזקוקים לכך סובבייך.

אל תלכי בדרכי החומריות,אל תסדרי הכל שישגש רק לפנייך,יהיה זמינה גם לאחרים.

תלמדי גם לתת ולא רק לקבל,תלמדי לשמח גם כשעצוב,תלמדי להיות שם כשאת הכי זקוקה שיהיו פה.

תזכרי שגם את יצור חי,צורכת אהבה.

ותספקי לעצמך מכל אלו את האושר העילאי של לדעת:

אני שם,אני לא מוותרת,אני שמחה.

כי היום,

אני אדם.


נכתב על ידי dona lola , 27/6/2008 12:11   בקטגוריות רוחניות והחיים, סיפרותי, ביקורת  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של האש שבתוך הפיה ב-28/6/2008 17:34
 




דפים:  
10,320
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdona lola אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dona lola ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)