לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

rising from the ashes



Avatarכינוי:  dona lola

בת: 18

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2016    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .


הפכתי ניצבת בסרט על חיי,

מהלכת בין האנשים,בלתי נראית,

הקיצוניות הזו שבא אני יכולה להיות שמחה

ובלי לשים לב, אני הופכת למפלצת הירוקה והגדולה

הזו שרוטנת כל היום, כועסת אלוהים יודע על מה ועל מי.

אולי על עצמי, בעיקר על עצמי, הבחירות שלי,

הפחדנית שהפכתי להיות, באיזשהו מקום ביטלתי את עצמי.

המחשבה על החיים שהיו לי כשעוד הייתי בקן של ההורים,

ועל השינאה שפיתחתי אליהם ,

ועל כמה כל זה פוגע בי היום.

הגעגועים.

מפחיד לגלות פתאום כמה שהחיים היו יכולים להיות פשוטים,

וכמה אני התיימרתי להפוך אותם לעבודת פרך.

הגועל הזה שאני מרגישה כשאני חושבת שככה עזבתי.

המחשבה שאני נותנת לו לדרוך עליי ועדיין להיות איתו,

מתי בדיוק קרה הרגע שבו איבדתי את המושכות,

שבו איבדתי את השליטה.

זה לא היה אמור להיות ככה, לא היה אמור להתפתח.

דרכו של עולם כנראה, להראות לי איך נהגתי אני כלפי האחרים.

אם כי באיזשהו מקום זה הרגיש לי כל כך נכון ומוצדק,

כי הם פגעו בי.

פיזית, נפשית,

בעיקר נפשית.

חלקם הותירו צלקות שעד היום מזכירות לי איך

בכיתי באותם ימים.

מותשת, זמן רב שלא ישנתי בלילות, מעל שנה,

הלילה זה היה שונה,

הלילה היה חיבור ביני לבין המיטה שלי,

שלא היה מקום לאף בן אדם שיצליח להפריד 

ביני לבין המיטה שלי...

עד שעת הבוקר המוקדמת\ הרצון לרוקן את השלפוחית חמת המזג שלי.

ובעוד אני רושמת את השורות האלו,

אני נופלת בחזרה לשינה.

לאילו ההולכים לישון, לילה טוב.

לאלו המתעוררים לעוד יום שיגרתי וחסר כל מוטיבציה או רצון:

שיהיה בוקר טוב, ויעלה לנו חיוך.

 

וסתם כי זה נחמד, משהו החליט לעבור על כמה החודשים האחרונים אצלי

בבלוג, זה נחמד... :)

נכתב על ידי dona lola , 10/6/2012 05:56   בקטגוריות זיכרון, חיים שכאלה..., כאבים בלב, פינת השריטה הקטנה, רוחניות והחיים, אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אני מרגישה כאילו חלק ממני מת,

לא במובן שלילי, גם לא חיובי בדיוק.

אבל חלק ממני נעלם.

אני מניחה שזאת תוצאה של הלחץ הנפשי 

הרב שאני שרויה בו לאחרונה.

בכל זאת,לא קל להתמודד בשיגרת יום יום

עם אנשים בגיל השלישי, לשמוע את זעקותיהם,

לחוש את כאבם, לדעת שהמדינה הזו יכלה לעשות

קצת מעבר ובמקום לחשוב על אלו שבנו את המדינה

והביאו אותנו לעולם הזה,

המדינה מעדיפה להשקיע את כספה בדברים אחרים...

הכל אומרים לי שאני לוקחת את העבודה יותר מדי אישי,

שאני מתעצבנת על דברים שהם לא בסמכותי,

אך אני יודעת שמה שגורם למחשבות האלו היא החרדה

שחלילה יום אחד אלו יהיו הזקנים שלי,

שיצטרכו להמתין שעות על גבי שעות בשביל לקבל את

התרופה שתוכל להעניק לי עוד קצת זמן איתם.

הרפואה בארץ אומנם נורא מתקדמת,

אך כל הפרוצדורה בה על הפנים.

סדר העדיפויות הזה...אחח סדר העדיפויות הזה...

ובאופן כללי, עוד הרבה מחשבות טורדניות שמפריעות

לי ביום-יום.

חרדות, געגוע, המחשבה על הזמן האבוד,

הרצון להתקדם, זוגיות...

אני תוהה עם עצמי האם כל אלו מחשבות אופייניות

לבני גילי,

והרבה פעמים אני מסתכלת על חברים לשכבה 

ורואה פער עצום ביני לבינם,

בחשיבה, בסגנון חיים, בקבלת הדברים כפי שהם

על פני השטח, 

דברים שהם עדיין מתרגשים מהם ולא מבינים

שכאלו הם החיים...

מהרגע בעצם שבו פיתחתי את העצמאות שלי,

כל הקשרים החדשים שיצרתי עם אנשים שגדולים

ממני בכמה שנים טובות.

ובכלל, לאחרונה אני חשה בשינוי דראסטי

בהתנהגות שלי, במי שאני הופכת להיות.

אני מרגישה אדם אחר לגמרי.

לא אותה לנה שנהגתי להיות עד כתמול שלשום,

ואני מדברת על תקופת זמן של כחודשיים-שלושה האחרונים,

לא שנים...

משהו בקופסה הזו, בתכנות שלי -שונה.

אולי זאת הסביבת עבודה,

אולי הגבר החדש בחיי שאני עוד לא למדתי לאכול אותו,

אולי החששות למשפחה שלי ולטיב הקשר איתם,

אני לא יכולה לשים אצבע מאשימה על אחד הדברים,

אני מניחה שזוהי תוצאה של כולם יחד.

 

לא יודעת לומר איך אני מרגישה,

לא הייתי מגדירה את זה כעצב,

זאת מין ריקנות לא ריקה בכלל.

לא ריקה, כי אני מרגישה מלאת

תוכן ודעות יותר מאי פעם,

אבל אני רחוקה מלומר כרגע

שאני מאושרת...


נכתב על ידי dona lola , 21/4/2012 19:14   בקטגוריות חיים שכאלה..., כאבים בלב  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
10,320
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , פילוסופיית חיים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdona lola אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dona lola ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)