rising from the ashes
|
כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ינואר 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2010
אמא... אני מרשה לעצמי קצת להתפרק, ולא לענות כשלא מתחשק לי, ולא להיענות למחויבות שלי בתור בת, ולשים זין על מה שהיא תאמר, ופשוט לברוח ממנה. אז נעלבת,שככה קמתי והלכתי, אבל תביני שלא יכולתי להישאר, נחנקתי. ולא היה לי כח לענות. לא משנה כמה דברים אמרת והם הטריפו אותי, לא היה לי הכח הפנימי ההוא אפילו להתווכח איתך,חבל על הקול והדמעות שלי... אפילו שזה בשבילך,זה חבל... אני לא חושבת שאיי פעם תביני את הבחירה הזו, אין לך את היכולת ההומנית הזו. אבל ממש הייתי חייבת את הספייס הזה. אמא,אני אוהבת אותך. אבל אני רוצה לנוח ממך.
| |
3: השמחה היא פשוט לא התחום שלי, אני לא יכולה לדבוק בה. משהו מבפנים יצית שוב את מנגנוני הכאב, הריקנות תציף,והדמעות יכתימו את החיוך...
| |
לדף הבא
דפים:
|