 כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 11/2007
חברה מאהבת
אהבה קצת שונה,
אהבה יותר רכה,
זה מה שהרגשתי כשהייתי איתה שם.
שנינו חשבנו שנגיע רחוק,
אך כמו כן גם בזמן מרוחק..
אך שנינו צדקנו ושגינו באותה המידה.
כי זה הגיע רחוק,בפרק זמן כל כך קצר.
אהבה קצת שונה,
אהבה קצת רכה,
זה מה שהרגשתי כשהייתי איתה שם.
האהבה תמיד הייתה,
הוצאנו כמה שרק יכולנו,
ועכשיו קצת יותר...
בחיי שהיא מקסימה,
בחיי שאיני מצטערת.
אהבה קצת שונה,
אהבה קצת רכה,
זה מה שהרגשתי כשהייתי איתה שם.
אני מבינה עכשיו את הגברים,
המגע של הנשים הוא מגע עדין,
עדין כל כך כמו הפרח...
כיף לגעת,להריח...להנות ממנו,
כמה שרק אפשר,ולחפש יותר....
אהבה קצת שונה,
אהבה רכה יותר,
זה מה שהרגשתי כשהייתי איתה שם.
ועכשיו אנחנו קרובות אפילו יותר,
כי עכשיו אנחנו מבינות יותר את החשיבות,
החשיבות שלנו אחת כלפי השניה,
וזה מה שאנחנו אוהבות:חברה מאהבת...
היה לי הדחף לכתוב את זה,
זה זרם כל כך טוב,השיר ואנחנו...
אני יכולה לומר זאת עכשיו בוודאות...
גאד,אני אכן דו-מינית...ואיני מתביישת....
עידכון:
אולי בעצם בגלל שתמיד הבן זוג(בדרך כלל)
הוא גם החבר הכי טוב...
אז אולי בגלל זה אנחנו החברות הכי טובות...
מאז שנהינו חברות לאחר שנאה כשנה...
מאז ומתמיד הבנו אחת את השניה,
יותר מאשר איש אחר הבין אותנו...
ואולי זה מה שהוביל אותנו להיות חוץ מחברות...
גם בנות זוג...
יום טוב לכם אנשנושים:P
| |
פיצול אישיות?
שיחה בין :אני ואנוכי.(בזמן שעצמי ושאר החברים ישנים:P)
אנוכי:אני חושבת שאנו סובלות מפיצול אישיות...
אני:שוב את מתחילה עם זה?הרי כבר הסברנו את זה...
אין לנו פיצול,מה שכן יש המון מניעים,חלקיקים הבונים את
האני השלם שלנו...
אנחנו בסך הכל עוד שני חלקים מהילדה הזו,שפעם נוספת
סובלת מהשיחה הזו...
אנוכי:למה מתחילה?זה שאני אומרת שאיני מרגישה כשורה,
איני מתפקדת כהרגלי,מרגישה מוזרה כל כך,משהו בנו נפגם,
ואני לא מספיקה לשים לב לכל התקופות המוזרות שמשתנות מדי פעם.
אני:תהית פעם...שאולי התקופות האלו,מונעות בעצם מעצם העובדה שהינך
מחדירה לנו כמה בעיות יש לנו,איך שאת מסבכת את החיים שלנו,למרות שהינם
מסובכים דייך גם בלי כל השטויות שאת אומרת.ובעצם התקופות הללו,הן התקפים,
הנובעים מחרדת שיגעון,שאת עצמך בוחרת לך.
ובגלל שאת ממציאה לנו כל כך הרבה בעיות,זאת הסיבה לתקופות.
זאת הסיבה למחשבות,זאת הסיבה לפגיעותייך הפיזיות וכך גם הנפשיות יותר.
אנוכי:ממציאה?זה שאני מנסה להסביר מה עובר עלינו?
למה פתאום כל השינוי המהותי הזה?איך זה שפעם לא התקיימנו,
ופתאום התעוררנו?
תפקדנו כולנו כחלק אחד,וכיום כל אחד בפני עצמו?
ולמה הילדה שאנו בונים,סובלת ?
אם אנחנו בסך הכל מנסים להעביר לה את מחשבותינו?
אני:כי את נסחפת עם ההשערות שלך!
אני לא חושבת שפתאום התעוררנו,תמיד היינו פה,
פשוט פעם לא היה לה הצורך בנו,היום היא זקוקה לנו,
כדי להתפתח.
הילדה סובלת מפני שהשיחה הזו חוזרת על עצמה,כל פעם מחדש,
ומסתובבת לה בראשה.
אנוכי:צודקת,אך אני עדיין לא מבינה,איך זה שההבנות שלנו כל כך שונות...
אני:כי יש לנו תפקידים שונים בחייה....
אנוכי:שונים?במה?
אני:את זה היא עדיין לא הבינה,וכך גם לא אני....וגם לא אתה יום אחד...
אולי,סיכוי קלוש,הרי חיי בני האדם זה אחד הדברים הכי מורכבים אשר נמצאו,
אי אפשר להגדיר אצלהם כלום,לא תכונה,לא אופי,לא מחשבה,לא תפקיד,
לא רגש,אולי נבין את זה....
לאאאא.....כמה שישנם השערות הפילוסופיים,אנשי מקצוע(עובדים סוציאליים,פסיכולוגים,פסיכיאטרים וכו')
אי אפשר להשען על אבחנה של מישהו ולהדבק בה,כי לכל אחד זווית מבט שונה,לכן יש הגדרות שונות לכל בחיינו....
ואין שום דבר מוכח,וכך גם לא יהיה....
אנוכי:מה שבעצם אתה אומר...שאנחנו שונים,אך דומים....?
ושהיא עדיין לא הבינה מהם היתרונות והחסרונות שלנו....
אני:אכן....
ואולי בעצם אתה צודק,
יש בנו משהו פגום...
אך זה רק אולי...
בינתיים ....אני הלכתי לחפש חיים.....
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
