אני מגיעה למצב של טירוף עם כל המחשבה עליה,
היא כבר יוצאת לי מכל החורים.
מהמציאות היא גם נכנסה לי לחלום.
אחרי כמעט 10 חודשים אני עדיין צריכה לשמוע את הצחוק
המטומטם הזה שלה,ואת השם שעושה לי חלחלות,
ויותר גרוע להיתקל בה בכל פאקינג מקום.
מילא שבעבודה יותר אני לא אראה אותה,
אבל היא עדיין תמיד הייתה ותמיד תהייה באמצע,
כאילו אין מהות לקשר הזה שלנו בלעדיה.
כאילו כל האהבה שלנו חגה סביב ריבים בגללה.
גם הוא אשם,
בעיקר בתמימות המטומטמת שלו.
בעיקר בחוסר כישורים שלא להפסיק
קשר עם אדם לא רצוי בזמן.
בעיקר כי הוא שקרן עלוב...
ועדיין כל הכעס שלי מופנה כלפיה,
כי איתו זה מתנגש באהבה...
אצלה זאת שינאה,
כוונה לרצח.שוקלת.
רצח מדרגה ראשונה בגין אקסית טורדנית וחבר אחמאר!!!!!
אני כבר לא יודעת מה עושים!!!!
היא גורמת לי להשתגע,
והוא מתרגם הכל כבדיחה-לא מוצלחת במיוחד.
מתי הוא באמת יבין כמה זה כואב.
אמרתי לו,ונדמה כאילו באיזהשהו מקום התכוונתי לכך.
עד שהיא לא תמות אני לא ארגע,אם היא לא תעשה את זה לבד,
אני אעזור לה.
זונה-בלונדינית-שחיפית-בלי שיער-עם אף עקום!!!
התיאור המושלם שמתחבא מאחורי היופי המסווה שלה.
חיוך של שטן מאחורי דמות של רזונת עם חיוך כה משתק.
פרוצה מאחורי שכבות-לא שכבות של בגדים.
אל תבינו לא נכון-זה כבר מעבר לאקסית מיתולוגית,ניחא.
עוד לפני שהכרתי אותו-היינו אויבות.
לא אשמתי שה"בייבי" שלה התלהב מהרגליים שלי,
לא אשמתי שהוא נראה לי כזיון מוצלח.
לא אשמתי שהתאהבנו.
שתירקב,תחנק,שתחזור לארץ מולדתה ולא תצא מהחור שלה.
נמאס כבר לראות את התמונות שלהם בכל חור.
גם כן מטומטם,לא חשבת להוריד אותם?תודה באמת שאחרי חצי שנה
טרחת,כמובן אחרי שאני ביקשתי.
אבל השרמוטה הזו,הרי מפזרת את הזבל שלה בכל חור.
כלבה!
בחיים אף בן אדם לא הצליח לערער אותי בצורה כזו
שרק לעבור לידה נופלת עליי מרות אפלה.
שום דבר כבר לא מעסיק אותי כמו השינאה שלי כלפיה.
פתאום כל צרותיי נראות לי כאוסף של שושניים פרחוניים וססגונים
מלווים בריחות שמופצים בחלל החדר ומשגעים את כולם במתיקותם,
לעומת הזונה השחיפה הזו.
ובנימה אופטימית זו-אני אובדת דיעות כבר בכל הנושא.
לא יודעת איך לנהוג איתו...
רוצה לעזוב,אך לא מצליחה.
עמוק בלב אני יודעת שהוא אוהב אותי,
והוא לא התכוון לכלום ,בעיקר לא לפגוע בי.
אבל היי,תפעיל קצת שיקול דעת.
***חבל שהיא לא נדרסה שם...***
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
dona lola