 כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2010
יאני-יאן...
קצת מוקדם מידי,
וקצת הכי לא מתאים לי.
אבל מה לעשות אלו הן התחושות שלי.
אז אני מדברת על קוקי-יאן.
יאני,חיים שלי,
אנחנו רק חודשיים ביחד,
וזה מרגיש לי כאילו אנחנו מכירים שנים....
חעחעח יש את האלו...
טוב ובתכלס,אנחנו מכירים שנים,
ובתכלס,אני לא רוצה להפוך את זה לקיטשי.
אני רק רוצה שתבין עד כמה טוב לי איתך
עד כמה אתך זה מרגיש לי שונה,
עד כמה אתך זה עולם אחר,זר ומתוק.
אני,מעולם לא הייתי הוותרנית,זאת שמתפשרת,
אתה מכיר אותי,אתה יודע.
אם נכנס לי משהו לראש-התהפך העולם אני אעשה אותו.
אני אלך עם הרצונות שלי עד הסוף,
לא משנה במה הם קשורים.
אבל איתך,
אני מוכנה להפסיק ...(שנינו יודעים טוב מאוד מה,ולא תגיד שאין לי נגישות....)
איתך - אני מוכנה לא להיפגש עם אנשים שחשובים לי -ולא יאן, אין דבר כזה "אם לא היינו ביחד"...
אנחנו ביחד.נקודה.
איתך,אני מתבגרת בכוחי עצמי,בשביל להתאים את עצמי אלייך.
אנחנו ניגודים-מא' עד ת'.
אני ילדת הדיכי הקיצוני,השמחה המהוללת,הקפיצות,השגעונות,יציאות ושריטות
עם איכותיות ששייכת רק לי.
אתה לעומת זאת,שלוו,רגוע,יודע להתמודד עם מצבי לחץ,רחוק מלהיות היסטרי,
מובל על ידי העקרונות שלך,ואין דבר שיסיט אותך מהם.
כן,אז יש לנו קצת בעיות בקשר לתפיסות אידיאולוגיות,
כל אחד והעולם שממנו הגיע,
אבל אנחנו משתדלים כמה שיותר,
לפחות אני יודעת שאני כן...
אני לא אתן לשום דבר להרוס לנו את הקשר,
שום דבר,אף אחד!
אני מוותרת על קטנות שבקשרים קודמים,
בחיים לא הייתי חושבת לעשות , ללכת "לקראתו"...
אמרתי לך כבר,
איתך זה מרגיש שונה,חדש,פעם ראשונה,
ולא צחקתי,זה היה הכי אמיתי בעולם.
אני זוכרת שאמרתי לך :
"מאמי אני מרגישה שזה הולך להיות קשה אבל ארוך"...
ההרגשה הזו-רק מתעצמת.היא גדלה.
תודה לך:
-שאתה מקבל אותי כמו שאני,עם כל הפאקים-והם לא חסרים.
-שאתה פה-בשבילי.
-על כל האפטרים ...על היותך "לחוץ בית"...בשביל עוד כמה שעות איתי.
-על כל הריבים הקטנים האלו-שרק גורמים לי יותר להבין כמה אני חרדה לאבד אותך.
-על זה שאתה פשוט ה"יאני יאן" שלי.
מאמי שלי...
חייל בלונדיני שכמותך,תחזור,
לנה פה...היא נקרעת מגעגועים אלייך.
| |
עיניים
יש לי רומאן עם עיניים,
אבל זה לא חדש לי,
אני מרגישה דרכן,
חושבת דרכן,
קוראת אחרים דרכן.
מעבר לכל החיבור שלי לעיניים,
ולא סתם הנתון הראשוני שאני
בוחנת אצל בן הזוג שלי היא זוג עיניו,
ויש מלא עיניים,
המלחיצות אותי הן החסומות.
כאלו שדרכן אי אפשר להבין כלום,
ממש כמו חומה ביני לבין העלם.
לא מסתבכים עם אנשים ריקים.
מעבר לנתונים החיצוניים
היום הבנתי עד כמה בעצם באמת
עיניים הן פרט חשוב לי.
מעבר למשהו נפשי,פסיכולוגי,
זה הפך אצלי ממש לחוש,
חיבור לרגשות הבין מיניים.
ישנן כמה זוגות עיניים שאני זוכרת בבירור
יותר מאת שאר העיניים שראיתי בחיי.
בבירור
תמונה חדה.
צבע , צורה, גודל האישון, מיקום.
עיניים זהו הדבר שנחרט לי בזיכרון הצילומי,
בזכות העיניים אני זוכרת אנשים,
בזכות העיניים אני מרגישה,
אני נושמת,
והכי חשוב לי שהבנתי,מפתחת רגשות.
"את עינייך היפות אני לא אשכח...
המריבות והאהבות שלי ושלך...."
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
