rising from the ashes
|
כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 6/2010
 בגע בגע בגע
מתגעגעת לחיי הרווקות,
לשקט הזה שלא דוחף אותך
תמיד למחשבות אסורות,
למעשים שמסובבים את הסכין,
מתגעגעת לפשטות הזאת של היום יום
של להיות לבד,
ולא להתחייב,ולא לאבד את הראש,
ולהיות אני עם כל החבילה,
בלי להחביא,בלי להסתיר,
בלי להיקשר למישהו ,
מתגעגעת לימים שבהם
לא הייתה דמות עם חשיבות
כה רבה עליי,
עם השפעה בעוצמה שכזו.
אבל לבד זה עצוב,
לבד זה חשוף
ללא רובד הגנה,
ללא החום והדאגה.
ללא כלום,לבד!
במשמעות המילה.
אלוהים,אני כל כך אוהבת,
כך כך מכאיבה לי המחשבה
שזה יעלם,שהוא ילך.
יותר מידי דברים על הראש.
דירה,כסף,צבא.
מרחק,פחדים!
פחדים על גבי פחדים!
אני מאבדת את עצמי
בכל הסיפור הזה.
אני פוחדת ...
פוחדת שהוא לא יהיה שם...
זה יכאב...
זה כבר כואב,
רק המחשבה על זה,
רק הגעגוע.
אני מתגעגעת...
אני אוהבת...
אני רוצה...
:(
| |
אאוץ'
כל חיבוק, כל מגע, בחרישיות לי בוכה, עוד רגע זה נגמר, הוא ילך. ואני? אחזור לשיגרה , היכן שאין מקום לנוח, לשכב בחיק הטבע ולהנות מרחש הגלים או הרוחות שמעיפות את הענפים מצד לצד, החושך העוטף או הירח המלא בחום ואהבה. עוד שבוע בלעדיו, שבוע של געגועים, שבוע של ספירה עד לרגע הזה ממש מהיום הזה ואילך... שוב להיות איתו, להרגיש אותו מחייך, לשמוע אותו , לראות אותו - שלי.
אני עוד רגע בוכה, אני אהיה חזקה בשבילו. אבל מה יקרה בצבא?
אאוץ'
| |
לדף הבא
דפים:
|