כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוגוסט 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2008
חדל טמטמת. רגע של טמטום.
-הוא חם נראה לי יותר מנימפומנית שסובלת מתיסכול מיני.
-
חחחחחחח אהמ אז סבבה נו מה את
בוכה
כי אם אני לא אביא מים מי יביא
לא שמעת... אין,פשוט אין לנו מים לבזבז....
-
איזה גמילה...אתה רומז למשהו
יר מסניף תחתונים של סבתות,מזריק אקסלים בתחת,מגלגל לבחורה את הפיטמות
-סבתא של סבא שלך שפתחו לו
אתמול את הלסת כי נתקע לו שם זין הוא הומו,
-לא רוצה לזרום?יותר טוב ככה
לא תיפול לביוב עם כל החרא שמסביבך ותהיה החרא היחיד שהצליח לשרוד את המערבולת
-(אני יודעת שזה מטומטם ובכל
זאת אינני נמנעת מלצחוק צחוק מטוטמם )
-(גם את זה אני יודעת,ואני
מבקשת ממך בתור מללפון )
חמוץ לשמור על ך בסוד אחרת אני
אוכל אותך)
(גם על זה אני צוחקת,,,אני אכן
ססובלת ממנת פיגור)
-בלונדה?נמאס לך ממני?מצטער שבכלל כתבת לי?גם לך נשבר
הזין? לא נורא... להיפטר מקרציות לחץ 1. ללמוד לזייף לחץ 2. צריך אספקה
של ויאגרה לשנה לחץ 3. אתה חושב שאמא של דוד של אחיך היא באמת בחורה.לחץ 4
...וקבל הצצה חטופה לבין רגליה\יו...
(הכל
לקוח מתוך שיחה עם ידיד,כתוצאה מעייפות,מחסור בניקוטין,התרגשות לפני החזרה
לכלא,שהייה מרובה בחברת אנשים חסרי הומור,אטימות מוחלטת,פרימיטביות יתר
ועוד .....)
ואכן,מילה יכולה להצחיק, היא יכולה גם להעציב, היא יכולה לפגוע, היא יכולה גם להציל.
(זה סתם,ניסיון להיות מתוחכמת....)
שלוש קיפודים הולכים ביער, אחד מהם מתיישב נדקר ומת, השני מתיישב נדקר ומת, האחרון מבינהם התיישב ולא הרע לו, מדוע?
->מכייוון שאתמול הוא עשה גלח...
(שוב פעם חוזרת על עצמי:לא שיכורה,לא על כדורים אפילו לא הסנפתי ,נקייה וטהורה יותר מבתולה פתוחה)
בוקר טוב מלאכים שלי, אם תראו פתאום בלילה תחתונים ורודים עם פתח כזה חמוד בין הרגליים ורשת ממושכת, תתקשרו בבקשה למספר הבא:0545678912....
בתודה מראש:לולה
| |
היום היא אני. "הוא שנלחם במפלצת,
צריך להיזהר,
שמא יהפוך למפלצת בעצמו".
(המשפט לקוח מתוך פרסומת לפיידרמן 3)
ובכן,בקישור הפוסט שלי אל עצמי,כן...
אני פתאום רואה את אמיתות המשפט,
איך שהוא תפס אותי אתמול.
עד לפני כשלוש שנים הייתי ילדה העונה לנורמות ההתנהגות הנורמטיבית
וגם לפי אופן תפקוד שכלי.
והנה לפני שלוש שנים ,מחשבתי נעה לכיוונים שונים לגמרי,התחלתי לעשות בדברים אחרים,
לקרוא,ואף לכתוב,משהו שבזמנו לצוות המלווה אותי נראה כ"מכתבי התאבדות בגוף מספר".
נראה היה לי כרגיל.
זה פרח ופרח,אך לא יחסתי לכך חשיבות.
לפני כשנה וחצי זה נטה לכיוון שונה,שוב.
זה השתמע בצבי רוחי , ברעיונות , בשמיעה הפנימית , בהתנהגות ועוד כל מיני.
ושוב זה משהו שגרם לי לשנות את סגנון חיי,אך מאז זה נותר איתי,
אני התחלתי לשמוע דברים בתוכי,
התחלתי להתעניין בספרות אחרת,יותר מעמיקה,
זה גרם לי לדיכאונות,
להזיות,
לראות סרט המתרחש בראשי.
זה הפחיד אותי נורא,
זה הפך אותי לסוג של פרנואידית.
אם הזמן גם למדתי להסתגל עם ה"קולות",
זה הפך לחלק ממני,
היום יש את לונלי,שהיא הדוברת הראשית,(למי שבאמת התעניין בפוסט הזה=>
ראו בצד ברשימות).
ויש גם את האחרים.
אך כעת אני אדבר עליה,על לונלי.
הדיכאונית שבי,
השתלטנית,
כמה שבזמנו ניסיתי להדחיק אותה,
להיפוטר ממנה,
היא הייתה מעמסה עבורי,
אך כיום היא הפכה להיות יותר אמיתית
ממני שהכל מסביב רואים.
"המפלצת",שתמיד גרמה לי להרגיש רע,פחד,
היום היא שולטת בי,
והיום אני כבר כנועה לה והיא אפילו
החברה הטובה שלי.
האמיתית,שתמיד איתי כשצריך (וגם כשלא).
היא בודדה בדיוק כפי שאני מבודדת אותה,
ואילו אני בודדה בדיוק כפי שהיא מבודדת אותי.
היא גורמת לי לתחושות רעות גם מידי יומו,
אך גם היא מרגיעה אותי,
אני למדתי להתמודד איתה,
אך הסובבים אותי מדי פעם שומעים ממנה רעות,
ובכל אופן,
אין טעם עוד להילחם בה,
היום היא אני .
| |
לדף הבא
דפים:
|