rising from the ashes
|
 כינוי:
dona lola בת: 18 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 9/2007
יומולדת+יומולדת
חמישי:
היומולדת שלי היה ...אדיר והכל רק בזכותו...
רק השם שלו מעורר בי צמרמורת...
אני מאוהבת בו ...מעל הראש...
שישי:
אני מגלה שהוא מתחיל להתאהב בי..
הוא אמר שהוא מתרגש...הוא אמר שהוא כבר מזמן לא הרגיש
ככה...
בערב:
יצאנו למסעדה ההיא בראבו...
וכל כך נהנו...האמת היא חשבתי שזה הולך להיות מעפאן...
אבל טעיתי בגדול...
אף פעם לא שמתי לב כמה בעצם המשפחה שלי קרועה..."איי לייק איט"
אני כל כך הגזמתי בשתיה שהקאתי את השנמה בשירותי המסעדה...
ואז אני ויורי ישבנו בחוץ על הספות...טוב הוא ישב ואני נשכבתי...
האמת היא שלפני שהקאתי בקושי זזתי...
ואז הרגשתי כמו בן אדם חדש...
וסבא שלי הרים אותי לרקוד...בשלב של ההתאוששות...
מה אני יכולה להגיד רחבת ריקודים....זה אחד המקומות שאני הכי אוהבת:פ
אז למה לא?
אז עם מדברים על ימי הולדת
היום לאבא האמיתי ז"ל...
היה אמור להיות יומולדת...
ולמה השם יורי מעביר בי צמרמורת משני סיבות פשוטות...
א.יורי....יורי שלי....
ב.יורי...ככה קראו לו.
אז האמת היא כתתי מין חמשיר כזה :
"היום יומולדת לאיש הזה...
האיש הזה שכל כך אהבתי...והוא נטש.
נטש בהיותי ילדה קטנה ותמימה,שעוד מאמינה בסיפורים.
הסיפור היה שהוע עוד ישתנה ויאהב.
אך לסיפור יש גם מוסר השכל קטן.
כמו שסיפורים הם רק חארטה,
כך גם אנשים"
אני רוצה להסביר את השיר...
כשהייתי מאוד שטנה אני אפילו לא זוכרת את הגיל ההורים שלי התגרשו,
אבל המשיכו לחיות ביחד בגללי.
אבל ככה הם רק רבו יותר ויותר...
כשהייתי בערך בת7-8 הוא עבר דירה.
וכשהייתי בת 10,הוא מת.
סיפור מסמל בעבורי...תקווה,אשליה,חלק בלתי נפרד מחיי ילדות,
אהבה\שנאה.
כאילו שאני חייתי עם התקווה שהוא יפסיק לשתות,ויהיה אבא...אבא חם שאוהב ודואג.
אך הוא מעולם לא הפסיק,וזה מפתח שנאה מהכיוון שלי,שנאה שמתערבבת עם אהבה.
והאמת היא שאנשים כן משתנים,אך לא דרסטי,תמיד ישאר בהם מש'ו מהעבר,חיבור לעולם
שהיה שלו פעם,לכן אני לא מאמינה בשיונוי של ממש.
וסיפור,זה דמיון מפותח של אנשים שמנסים לגרום שמחה לאנשים\ילדים ...
שכשאתה קורא אותו אתה מנותק מהעולם,ומתחבר לסיפור,לגיבורים.
המשך יום מעולהההההההההההההההההההההההההההההההההה...:P
| |
אני,עצמי והפיצול שלי...(חופר...רק לסבלנים במיוחד)
בזמן האחרון ממש לא היה לי כח לעדכן....
הסבר?סבבה!
אמממ....למען האמת בזמן האחרון מטרידים אותי כל מיני....
שאלות...מחשבות....מעשים....
שקצת קשה לי לסדר אותם בראש....:(
אני מרגישה כאילו נכנסים אליי נפשות זרות של אנשים...
ומבקשים מימני לעזור להם למצא תשובות....
אממ....הקטע הכי מטומטם....למה אני אומרת נכנסים ...
כי הפואנטה היא שאף פעם לא הרגשתי ככה...ולמען האמת...
הייתי מעדיפה גם לא להתחיל...זה מעייף...
זה מסובך....(אפילו להסביר את זה כמו שצריך איני מצליחה....זה ענק עליי.....:( )
אני מרגישה כאילו ה' בודק אותי ...עד כמה אני יכולה להיות בוגרת,אחראית,אמיתית....
ולא להתעשק רק בשטויות של ילדים....ולרצות לרצות רק את עצמי...
דיי,אפילו עכשיו כשאני כותבת את זה אני אפילו לא ממש מבינה מה אני כותבת...
הייתי היום כל היום ...אם האקס שלי...נקרא לו ידיד,יזיז...איך שבא לכם...
וקראתי כל מיני דברים שהוא כתב....בבלוג.....במחברת השירים שלו..
1.וזה נתן לי אפילו יותר חומר למחשבה.
2.הקלה!כי ככה אני יודעת שאני לא היחידה....ש"סובלת"/"נהנית" מי זה...
אבל רגע!הפסקה קצרה....
הדברים שאני כל הזמן חושבת הם לא שאלות יסוד...
כמו למשל...למה זה....ואיף זה....מאיפה זה.....הלוואי ....
אבל אני מרגישה שעברתי את הגיל...ואני לא יודעת אם לשמוח או להתגעגע...
הורגים אותי המחשבות למשל על:
צבירת ידע...
בת'כלס בן אדם לא נולד עם מחשבות....הזמן החולף....הפצעים שנותרו ...
הם אלו שנותנים לך תקווה ...
ואז אתה שקוע...לא יודע אם או למה ...מאיפה זה בא לך ככה פתאום...
הרי כל התאוריות שהאדם ממציא לעצמו יש להם בסיס...
והבסיס/התחתית זה מה שאני מנסה לחקור...
לא נולדתי אם כל כך הרבה חוכמה ....אבל במשך השנים צברתי וצברתי...ועכשיו...
אני לא מציבה עובדה...אני חכמה!
אני רק אומרת שיחסית לבני נוער שאני מסתובבת איתם....לא ממש מעמיקים בחייהם....
ולמען האמת(חוץ מהביצפר) אני מחשיבה את עצמי לחכמה....בכיוון של חוכמה=פיתוח מחשבות....
כשאני קוראת תוך עדי קריאה...זה מעמיס עליי יותר אפילו שאני מנסה להבין את המחשבות העולות לי
תוך כדי ....כאילו אני לא באה אם חומר כתיבה מראש ...
זה מש'ו שזב לי תוך כדי...
ככה אני מרגישה שבכל זאת מיש'ו מקשיב(קורא)לך...ומנסה להעמיד את עצמו במקומך...
למה כשאתה מדבר אם אנשים...לרב תמיד יש עוד מש'ו שמעסיק אותם יותר מאשר החפירות המוזרות שלך...
קיצר אני חוזרת לנושא שלי...אני רואה אנשים דנים באיזה נושא ולכל אחד יש את השיקול דעת שלו...
כמה שאתה לא מסכים או מסכים...ואהדברים שנאמרים פשוט גורמים לך יותר להעמיק בנושא....
ואתה יושב עם עצמך ומנסה להשיג תשובה הגיונית למתרחש...
ומאיפה לעזאזל יש לנו את כל המחשבות האלו...בדוגרי להגיד לכם...המוח שלי על סף התפוצצות ....
כי זה ממש לא רגיל אצלי...זה מש'ו ...מין משבר כזה שעובר עליי בחודש האחרון ...ופשוט לא עוזב אותי...
כאילו אין מצב שאני אשב שנייה בשקט....זה או שאני מדברת....או שאני חושבת....על?!על הסוגיה הזאת שלא נותנת לי
אפילו להרדם בלילות...ואם כבר מדברים אז זאת לא ממש חוכמה ...כי אני מעמיקה בנושא....שכמו שאני אומרת קש לי להבין אותו...
זאת אומרת ....שאני טיפשה!ואני מודעת לזה...למה אין תשובות לכל השאלות....
ולמה אני כל כך מתאמצת להבין מש'ו שבגילי ...(16 עוד יומיים:P)
אני אפילו לא צריכה לחשוב...להבין...
זה מה שנקרא...חוכמת חיים....או ניסיון חיים...
אגב ניסיון חייים....שמתי לב שכל הנערים...
שבאמת עבר עליהם או עובר ....בילדותם...
הם מתבגרים יותר מהר....כי הם מבינים מה הולך בבית...
במקרה שלי מטיחות בין האבא המטומטם האלכוהליסט שלי(היה :)/:( ) ובין האמא המופרעת שיש לי...
ואז הקטע של האבא החדש....זה ללמוד לחיות...להתמודד אם המציאות ולא לברוח כמו איזה נקבה(
תראו מי מדברת:P)
ובגלל שאני יודעת כמה שאמא שלי סבלה...אני הייתי צריכה לעזור לה...ובמקום זה הייתי מפנה לה ת'גב...
וחושבת עליה רעות ....אבל עכשיו אני כבר מבינה שכל מה שהייתה עושה...היה לטובתי:P
ואני ממש מצטערת על כל הבעיות שהייתי עושה לה....למרות שיום כיפור עבר....אני עדיין מבקשת סליחה....
ולמקרה שלא חפרתי מספיק....קריאה מהנה....והמשך יום נעים....
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
