ועכשיו אני מבינה יש דברים שלא אומרים.

פוסט אחרון.

שמונה שנים של מילים מגיעות אל קיצן, עוד נגיעה אחת

רכה

הלילה

בעצמי.

פרידה אחרונה וסופית  -

ממך,

שהיה האהבה העצומה והמטלטלת של חיי,

כמו ראי ענק הניצב מול פחדיי הכמוסים ביותר וליבי הקרוע.

אהוב יקר ונפלא - בצאתך לדרך חדשה מאחלת לך בלב נקי , חיים מלאי אהבה ואושר, כפי שמגיע לך...

בעוד כמה שעות תזרח השמש ובסבלנות שיש רק לה תדע להפשיר את הלב, לא להשאיר זכר ללחיי הרטובות - ולעצמי אאחל בפתחו של יום כזה להשכיל לראות קדימה

רחוק

לחבק את כל הטוב הנמצא בעולמי. בזמן.

גם אם אמצא את הפינה בה הלב שלי ירגיש בטוח - עד סוף הימים

אוהב אוהב אוהב ואתגעגע...