ש ל מ ו ו ו ת - בלוג סיפור בהמשכים.

היי בננים :)

אז אנחנו חוזרות לבלוג!! יאי יו!!

מה דעתכם שבמקום לבלבל במוח נתחיל בפרק?

מה דעתך, סיס?

ברור :-P   ;)

אז תזכרו שאנחנו אוהבות אתכם הכככככככייייי שבעולם ♥

פרק ח'-אין לי את כל החיים

"דנדי!!!!" צעקה סיוון במעלה המדרגות, סיוון לא הצטיינה בסבלנות יתרה, ובגלל שהמעלית איחרה לבוא, היא החליטה לרוץ במדרגות.

דנה, באותו זמן ישבה על המחשב, מאושרת, מסתכלת על תמונות בפייסבוק באלבום 'אני והנסיכה שלי!!;)' בפרופיל של ניר, שמעה קריאות נרגשות במדרגות, היא זיהתה את הצועק כסיוון, וקמה לפתוח את הדלת.

"אומייגאד," צחקקה דנה, "עלית במדרגות."

"שתקי פדלאה, אני לא כמוך, אני בכושר!" התנשפה סיוון והוציאה לשון.

"נו, מה את צורחת? אני רואה בעיניים שלך שיש לך משהו לספר לי." הרימה דנה גבה.

סיוון ודנה התיישבו על המיטה של רוקית.

"טוב, אז ככה. יש לנו היום תכניות!!" מלמלה סיוון.

"אוקיי.. עם מי? אל תשכחי ש-" התחילה דנה לדבר, אבל סיוון קטעה אותה.

"ש- ש- ש- שזה מחוץ לקשת. ולאפרסמון[שזה כל המתחם הזה, של הקניון, הבאולינג והמרכז המסרחי והמועדון של בית ספר קשת]." חייכה סיוון.

"שתקי!!! איפה? מתי? איך? למה? דברי אליי!" דנה צווחה באושר.

"אני שומרת על שתיקה עד שיבואו שאר הבנות!" הכריזה סיוון. "ו..סגרי ת'פה, שלא תריירי על המיטה של רוקה."

דנה נשארה פעורת פה ופגועה. "לי את לא מספרת? לי???? החברה הכייייי טובה שלך?"

סיוון צחקה,"זה נוגע לכולם, בטטה. חכי ותראי.."

שושו ולימור ישבו על הגבעה הספרדית,  "אז את לא מבינה בכלל. ישבנו שם, אני וגיל ועשינו מה שאנחנו אמורים לעשות. אבל פתאום גברת שלדרון הופיעה. רציתי לקבור את עצמי!! שלא לדבר על גיל הפחדן הזה!!!!" סיפרה לימור בהתרגשות בלתי פוסקת, אבל צליל הודעה חזק קטע אותה.

"כרגיל, סיוון המוזרה הזאת צריכה אותנו איתה." צחקקה לימור והראתה לשושו את ההודעה- 'בואו דחוף לחדר. עכשיו!!!!' שושו קמה וניערה מהתחת שלה עלים ועשבים שוטים. "יאללה, בואי." היא החלה ללכת.

"נו, פרינססיסי, מה רצית?" גרתה אותה קרין, שהוצאה מחדר הפנאי בעקבות אותה ההודעה בדיוק. סיוון חייכה חיוך מסתורי, ונכנסה לשירותים עם טרנינג ירוק שעליו מצוירים חיות קטנות וחמודות, תוך שהיא קוראת להן "שבו ותחכו בשקט!" קרין חייכה לדנה, והתיישבה על התיטה של רוקית גם היא. "אני שונאת שהיא עושה את זה." דנה אמרה לה.

"מה קרה אחות?!?!" נכנסה שושו לחדר בדילוגים, תוך שהיא צוחקת מסוף הסיפור של לימור. לימור נכנסה מיד אחריה, מחפשת בעינייה את סיוון. "היא סתם קראה לנו לפה?! היינו בחצי השני של כדור הארץ!" רטנה בקול מפונק שאופייני רק לה. שושו צחקה ונשכבה על מיטתה. "נו כבר!! סיוון?" סיוון יצאה מהשירותים תוך שהיא אוספת את שערה בגולגול.

":תשבו וסתמו. כמה רעש אתן עושות! אתן יודעות שאלוהים ברא את הפה כדי שנוכל להתנשק, לא לדבר!!"

קרין גלגלה עיניים. "הממ..... יכול להיות. אבל אם את לא רוצה שאני אדפוק לך צרפתית כאן ועכשיו- תתחילי כבר!" היא רטנה. שחר ורוקית נכנסו לחדר. "מה שחר עושה פה? זה לא אסיפת דיירות?" תמהה דנה. "שקרט, בטטה. אני רוצה להתחיל. שחרונקל- טוב שהגעת." חייכה סיוון חיוך מעושה.

"נו, סיוון! כולם פה! דברי כבר, אם לא... אני ...." התחילה שושו.

"את מה?" לגלגה סיוון.

"אני אחשוב על משהו כבר.. דברי כבר!!!!"

"טוב, טוב.. יאא! חבורת נודניקיות! סתמו ותקשיבו! יש לנו מה לעשות היום בערב!"

"כן!!!" קטעה אותה לימור. ושושו נחרה נחרת בוז. "להיתפס בחדר של גיל ע"י גב' שלדרון?"

"שקט, אידיוטיות!!! אני רוצה לשמוע!" רטנה דנה.

"אפשר לדבר?" שאלה סיוון. ולא חיכתה לתשובה. "זאת לא הייתה שאלה. יש לי לנו מה לעשות! אנחנו יוצאות למסיבה מחוץ לאפרסמון, עם........" אמרה סיוון, היא עשתה הפוגה קלה כדי לראות איך השפיעו דבריה,ואז המשיכה. "קאר, את יוצאת עם אוהד! ואנחנו בנות, עם החברים שלו!" היא חייכה חיוך גדול.

כולן היו בשוק. "הלו? איך נגיע לשם?" שאלה לימור.

"מונית שירות..."

"לא, מפגרת." קטלה אותה לימור. "איך נגיע לשם- איך נצא מבית ספר?"

"אוה, אין בעיה.." אמרה דנה בחיוך מסתורי, והסתכלה במבט חודר אל סיוון. "יש איזושהי גדר בשער, נעבור דרכה.."

"כן, לדנה יש עבר משותף עם הגדר הזאת..." חייכה סיוון.

"היא מזכירה לי מישהו מיוחד." קרצה אלייה דנה בחיוך, ושתיהן צחקו. "טוב. בואו נלך כבר לארוחת ערב. אני מתה מתה מתה להכניס משהו לפה." צחקה רוקית בהנאה.

סיוון הרימה גגבה והביטה בה. "רוקית. מה אמרנו על ארבעים ושתיים?" היא שאלה אותה בנוקשות.

רוקית גלגלה עיניים באי רצון. "שזה סתם מספר. לא מידה של מכנסים!" היא כאילו דקלמה. דנה חייכה אלייה באושר.

"נלך לאכול. ורוקה- לספור קלוריות אהובתי!" שחר חייכה אלייהן, ויצאה מהחדר במהירות. "אני אפגש איתכן אחרי חדר האוכל. סאפ ואיילת קוראות לי." היא נופפה להן לשלום ורצה מהחדר.

"יאללה בנות- אין לי את כל החיים." חייכה אלייהן שושו והן יצאו מהחדר אל עבר חדר האוכל.

-

פרק קצר.. כדי להשאיר טעם של עוד, תגיבו מלא.. ונוסיף בקרוב עוד פרק.

מתות עליכם! ;-)

סיס & דנד.