אז הינה אני כאן, שוב, הפעם - בלי יותר מידי מה להגיד.
לא הרבה השתנה. הכל עדיין דומם.
"הדשא היה ירוק יותר, האור היה בהיר יותר" - יופי.
החופש הזה הוא ממש ההפך ממה שחשבתי שיהיה, אני מוצא את עצמי מחוסר שינה,
מתרוצץ ברחבי הארץ להנאתי, נשלים שעות שינה עם אורנה בשיעור היסטוריה ההיסטרי שלה.
התנצלותי הכנה, על כך שהפוסט הזה לא מלא תוכן, אולי תבוא לי הברקה בקרוב :]
"Deep into that darkness peering, long I stood there, wondering, fearing,
doubting, dreaming dreams no mortal ever dared to dream before."
(Edgar Allan Poe)
בהזדמנות זו, מזל טוב לאנה ^____^
עד 120, רק אושר ועושר D:
3>
חופש נעים לכולם, נא לא להחנק מן המצות..