דימיוני
ניסיוני
שגוי
ניסיון מחדש.
מוקף באנשים חדשים, מרגיש מוגן לא רק פיזית-סוףסוף.
אני עדיין תוהה איך אני עושה את זה לפעמים, ומנסה לשחזר "הצלחה".
בתוך תוכי אני עדיין רואה שינוי בקרוב, רק שלי, רק חיצונית.
אני יודע חלק מן האמת, אני יודע מה אני שווה - לרוב שלפעמים זה לא מונע ממני להפחית מערכי.
אני מנסה להבין למה אני מסתכל סביב ולהבין היכן אנשים נמצאים, כשאני, נעצר במקום בלי כיוון לפנות אליו.
"אדם בוחר אם להיות מאושר" - כנראה לפעמים, אני בוחר בההפך, זה לא באמת רע.
אני מנסה לספור כבשים, אבל תמיד יש אחת שאני מפספס.
Everyone says: "You just gotta let it go"