פיטר,אני מחכה.

ניסיתי למות, פעם אחר פעם. הגוף אפילו שיתף פעולה. חלמתי על כל דרכי המוות האפשריות.

המשכתי ללכת, אבל לא טרחתי להסתכל מסביב. פחדתי, אני מניחה, לראות פרצופים מוכרים.

אהבתי, אבל בשקט, בתוך עצמי. 

למדתי שאף אחד לא שומע ואף אחד לא מקשיב.

לבד, גוססת, מבוהלת.

כשהתחלתי להפגש איתו, נתתי לעצמי להרגיש יותר טוב. אבל זאת הייתה בועה.

כשהגרוע מכל קרה, לא התמוטטתי. החלטתי שלא עוד. האושר יבוא מבפנים.

חזקה יותר,

בטוחה יותר,

אני אחיה.