זה מה שאני מקבלת לאחר שלקחתי ללא רשות את הטוש האדום של אחותי הקטנה. פיסת הנייר, עלייה מצויירות האותיות האדומות והמעוותות, מחוברת ע"י סלוטפ לארון הספרייה שלי. לאחר 5 שניות של בהייה וניסיון פענוח הכתב הפרינצסה מתפרצת לחדרי, הטוש האדום בידה, ועיניים גדולות וזועמות יורות בי חצים רעילים. "תגידי לי, את הבנת?" כן. והיא בת 6. או שלפני כמה ימים, כשהיא הייתה חולה רציתי להיות אחות טובה והבטחתי לה שאפנק אותה. כמובן שלא פינקתי אותה כי אני בעצם אחות רעה ושקרנית. ביום למחרת היא באה אליי, כבר בריאה לגמרי, מזכירה לי את הבטחתי ומבקשת בעדינות שאשבור את הקיר המפריד בין חדרינו הצמודים כך שתוכל להתשמש בחלל של חדרי כתוספת מגניבה לחדר שלה. אבל אל תחשבו שזו הייתה חוצפה ועזות מצח מצידה כי היא, כמובן, הציעה לי באדיבות כמעט מייד לאחר הבקשה שאעביר את הליילה בסוכה.

בכך תם סיפור התוהו ובוהו וגסות הרוח בבית בו אני גרה. 

ובמעבר חד לנושא אחר בחיי-

המצב כעת  משליך לעברי את הצורך להילחם, לנצח ולהיגאל. אני רוצה להרגיש שאני נלחמת כי הרי ללא המלחמה כיצד אשתחרר? ובכל זאת אני לא באמת רוצה להישטף לשדה הקרב. אני כ"כ מפחדת מן האש ומתוצאותיה עד כדי כך שאני מעדיפה להפסיד במערכה, להיכנע, להשאיר את יתרונו של המנצח התמידי, לתת לו מאמונתי ועוד שלל רב של שלילת עצמיותי.

הרבה מחשבות על עתידי כאישה מעסיקים אותי בימים אלו. אני מניחה כי חלק מן המבנה הבסיסי של אישה היא לחיות באמונה שכלום לא ייעשה בעולמה ללא גבר שיהיה מעורב באיזשהו אופן - גבר שייתן אישור, שיתן הערה, שייתן חיזוק, חיבוק, כסף, שידכא, שיכפיש, שישפיל, שיגביל, שיעצור אותך, שישמור עלייך מעשיית שטויות, שיחשוב עבורך בשיקול דעת ובהיגיון בריא. אני מניחה שיש בזה מן השובניזם אבל בכל זאת העניין מעט מושך אותי. להיות כנועה לגבר שאת אוהבת, להקדיש לו את אהבתך, ואת גופך. כמובן שאני לעולם לא אהיה עקרת בית שעסוקה בטיפול הילדים (כי אני אהיה רופאה, כאילו דה) אבל הגבר שלי יהיה מלך, ואני כאישה בעתיד אדאג לצרכיו, אני  מקווה שאהיה מלאה בתכונות כמו אופטימיות, תמיכה, עידוד, סובלנות, מסתוריות, גמישות, רגשנות, בהירות, מציאותיות, ביישנות והכי חשוב עדינות. ובכל זאת באותה המידה אוכל להיות פרועה, יפה, חושנית, סקסית, מפתה, מלאה תשוקה ותאווה, יחד עם השמלות הפרחוניות והצנועות ביום, בליילה עדיין אוכל ללבוש דברים בסגנון הזה-

התמונה להמחשת הכתוב והכנסת עניין לזיוני השכל המשעממים שלי. כן, אני יודעת. זנותי מצידי.

אחד החלומות הפרועים שלי. להיות אישה במלוא מובן המילה, ולהיות איכותית עד כמה שניתן. אוכל להגיד מניסיון שככל שילדה זכתה לפחות איזון, יציבות, קבלה, כבוד למיניותה ולאמת שלה כך היא תהיה יותר רעבה, יותר שתלטנית, יותר בלתי נשלטת. אני כמעט בטוחה שהילדה תגדל לאישה שתהפוך להיות קורבן יותר כבד של מיניותה. קורבן של יצר המין שלה המפעיל את הגברים לפגוע בה. כל זה פוגע באיזון שידברתי עליו קודם לכן. חייב להיות האיזון העדין שבין האשה ההגונה לאשה המופקרת בתוכה. מקווה לא להפוך למנוטרלת ממיניותי, לא להפוך לאשת איש כנועה שחייה יהיו חיי מוות או שתעבור מגבר לגבר, תושפל, תעונה, ותמשיך ללקק את פצעי קורבנותה כשהיא נותרת בודדה לעד.

עד כאן מאגר השטויות של perversion .

סופ"ש מגניב.