אי שם...

כבר הרבה זמן שאין לי ראש להכנס לבלוגים, ובמיוחד לא לשלי.

רק רוצה לספר שסבא שלי, אבא של אמא, נפטר ביום שבת בערב.

והיתר- רגיל (כמעט).

היום, סוף סוף, השתחררתי מצה"ל. אתם לא מבינים איזו הקלה.

 אני עדיין לא ממש מעכלת שזה באמת קרה.

אבל למרות כל הארושר עכשיו מתחיל הלחץ של החיים האמיתיים, למצוא עבודה, להתחיל פסיכומטרי, לדעת להסתדר לבד, במיוחד כלכלית ועוד ועוד. אין מה להגיד- קל זה לא הולך להיות, אבל אני מאמינה שאיכשהו יהיה טוב, כמובן שזה לא יגיע מעצמו, ולכן אני הולכת לגרום לכך שיהיה טוב.

כרגע, אין לי מושג לגבי עבודה, אבל יש לי הרגשה שאני אצליח למצוא משהו.

סעמק אני עצבנית עכשיו על מחסני חשמל. לפני כמה חודשים קניתי שם נגן mp4, לפני כחודשיים נהרס לי הכבל usb שלו ובאתי לשם כדי שיחליפו לי אותו, קיצר אז הם הבטיחו לי שתוך שבועיים יזמניו לי אחד, עברו שבועיים שוב באתי ושוב לא היה להם, מפה לשם עברו כבר כמה שבועות (אחרי הבטחה שתוך שבועיים יהיה להם כבל בשבילי) והיום הגעתי לשם שוב, ואיזו הפתעה- עדיין אין להם, בתירוצים שהם כבר לא מוכרים כזה כמעט ובלה בלה. למה אתם מבטיחים דברים ככה?

היום כבר התעצבנתי שם, משגע אותץי שנותנים הבטחות בלי לעמוד מאחוריהם, בסוף אחד מהעובדים שם דיבר עם המעבדה והם אמרו שהם ישלחו לי כבל במיוחד.

נכון שזאת אשמתי שהכבל נהרס בסך הכל, אבל מפריע לי ההבטחות שווא האלה. כך לא פועלת רשת חנויות בסדר גודל כזה!

לפחות קניתי היום 3 חולצות חדשות.

המלצה- כל מי שעוד לא קראף רוצו לקרוא את הנעלמים. מדהים