לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים עם שם משפחה מסחרי


חיים של אדם עם שם משפחה שנעשה בו שימוש רב. אז תשבו בשקט ותעשו כבוד. תגובות יתקבלו בברכה.

Avatarכינוי:  Schnappi Das Kleine Krokodil

בן: 35

ICQ: 273520692 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2009

מעלה לי ת'סעיף


אז החלטתי ללכת על זה.
כנראה אף אחד לא מבין על מה אני מדבר, כי הפעם האחרונה שהייתי פה הייתה לפני חודשיים.
בכל אופן, החלטתי לצאת לקצונה. אני רוצה להיות קצין, עם כל מה שזה אומר. הרבה אנשים שאלו אותי למה כשאמרתי להם שאני מתכנן לצאת לקצונה, וזה רק הראה לי כמה שקצונה זה דבר לא מוערך, כמו הרבה דברים בחיים, מהסיבות הלא נכונות, ואני לא מדבר רק על החיילים שלא אוהבים את הקצינים, אלא גם על הקצונה עצמה, על זה שאנשים מפחדים לקחת אחריות, לקבל החלטות, והסיבה שהכי מעצבנת- לחתום קבע של שנה לפחות. אנשים פוחדים ששנת הקבע תשנה להם את כל סדר החיים, אבל זה כל כך מטופש לחשוב כך, נניח מבחינת טיול אחרי צבא, צריך לעבוד לפחות שנה כדי לחסוך כסף לטיול, ובשנת קבע מקבלים כסף כמו בעבודה מועדפת, רק שהעבודה פחות משפילה (למי שלא יודע מה זה עבודה מועדפת - אלה כל העבודות שעובדים בהן אחרי הצבא, כמו למשל תדלוק), ולמי שאוהב את המדינה שלו, זו גם עבודה מספקת, לדעת שאתה מוכן לתרום עוד מעצמך, גם אם זה רק שנה או בין אם זה יותר.
אני התגייסתי לצבא בידיעה שאני רוצה לעבור קורס פיקודי, למרות שלא רציתי להיות במד"כים כשהגעתי לטירונות, רציתי להיות בהתחלה מ"כ טירונים, אבל כשהחלום הזה התנפץ רציתי לצאת להדרכה, אבל נזכרתי מאוחר מדי, וגם החלום הזה התנפץ. הגעתי לימל"ת, וזה מה שאמרתי לכל מי שהייתה לי שיחה איתו, שאני רוצה לצאת לקורס פיקודי, בין אם זה קצונה, סמלים, הדרכה או מ"כים. הדרכה ומ"כים ירדו מהפרק, ונשאר קצונה או סמלים. לקורס סמלים יוצאים בפז"ם של שנה ו-5 חודשים, שזה יותר מדי לדעתי, אז החלטתי לצאת לקצונה, וגם יש לי נתוני קצונה (חוץ מהסעיף הנפשי שמעלה לי ת'סעיף כל פעם שאני נזכר בו, ועכשיו אני בתהליכים לבטל אותו), וקצונה זה הפיקוד הכי איכותי שיש לדעתי, וגם יוצאים לזה יותר מוקדם, 8 חודשים. במידה ואני אבטל את הסעיף הזה אני כנראה אצא למחזור של ינואר, ואם הסעיף הזה יהיה עקשן אני כנראה אצא במחזור של אפריל, למרות שכמובן המחזור של ינואר עדיף.
חוץ מהקצונה, יש עוד הרבה דברים שהשתנו במהלך החודשיים האחרונים. הדבר העיקרי הוא שאני עכשיו בסיפוח בקריה. הכל התחיל כך:
אני נמצא בבית, השעה 23:15 ואני מתכונן לשינה, אז אני מקבל טלפון מהיחידה, אומרים לי שאני צריך לארוז תיק לשבוע ולהתייצב בתל השומר בשעה 11:30. אין לי מושג מה רוצים ממני, האמת שגם להם לא היה מושג מה רוצים ממני. חשבתי שאולי אני יוצא לאבט"ש, אבל אם הייתי יוצא לאבט"ש הייתי צריך להיות בתל השומר הרבה יותר מוקדם. הגעתי ביום למחרת לבסיס שלי כדי לקחת משם כמה דברים, וניצלתי את ההזדמנות לשאול לאן אני הולך בדיוק. אמרו לי שיש מחסור של סד"כ ביחידת מ"צ של הקריה ושצריך שם תגבור, ואני ועוד 9 אנשים הולכים לשם לשבועיים. יצאנו אני וה-9 האחרים לתל השומר ואספנו עוד כמה בלשים מפיקוד מרכז והגענו לקריה, שם אמרו לנו שאנחנו כנראה הולכים להישאר בקריה יותר משבועיים, כיוון שהחפיפה לתפקיד היא שבועיים. עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם מהו התפקיד, אז ככה, התפקיד על הפנים - התפקיד העיקרי הוא ש"ג, להיות בשער 5 שעות ולבדוק תעודות. חוץ מזה יש גם פיקוח משמעת, עבודה שמוכרת לי קצת יותר, אבל משום מה נותנים אותה תמיד לבלשים, דבר מטומטם לחלוטין. בנוסף, יש להם "צירים" בתוך הקריה ששם אוכפים בעיקר חנייה ועישון, דברים שהם ממש קטנוניים, ובתור מי שמתעסק בדברים קטנוניים, אני יכול לומר בביטחון מלא שהקריה זה הבסיס הכי קטנוני בצבא. יש גם ביום חמישי חסימת צירים כשראש הממשלה נמצא בקריה, אבל התפקיד הכי מטומטם - בחנייה של הבניין של המטכ"ל (המטה הכללי, צמרת הצבא) קומה ששמורה לאלופים ולרמטכ"ל בלבד, ורק להם יש מפתח לקומה הזאת. בקומה הזאת יש עמדה בה נמצא שוטר צבאי, שהוא פותח את הדלת והוא מצדיע לכל מי שעובר שם. התפקיד הכי חנפני בצבא, הוא נועד רק כדי שהאלופים ירגישו טוב עם עצמם, לראות כל בוקר חייל קטן שמצדיע להם.... אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל אני מתגעגע לימל"ת... אין לי כוח יותר לקריה המעצבנת הזאת, יש רק משהו שמחזק אותי בסיפוח הזה, אלה התנאים - יש מזגן בחדרים, שזה פלוס רציני מאוד, בימל"ת אנחנו כל הזמן מפנטזים על מזגנים בחדרים, והנה, בקריה הפנטזיה שלי התגשמה, יש שוקו וסנביצ'ים כל בוקר, וסגן מפקד היחידה ממש עוזר לי עם כל התהליך של הקצונה, הרבה יותר מהקצין בימל"ת, למרות שגם עוזר, יכול להיות שאני פשוט לא רואה כמה הוא עזור לי כי לא נמצא עכשיו בימל"ת, אז אין לי מושג מה קורה עם זה.
עכשיו אני בחופש, חתמתי על 3 ימים וקיבלתי שבוע, כי אני בבית ביום כיפור (שזה למעשה עכשיו), ואני חוזר לקריה ביום שלישי, שם אני מקווה שתהליך הקצונה שלי התקדם כפי שאני מצפה. אני ממש מקווה לצאת למחזור של ינואר, אני רוצה לקבל סג"ם לפני שנה וחצי.
נכתב על ידי Schnappi Das Kleine Krokodil , 27/9/2009 22:55  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Schnappi Das Kleine Krokodil ב-21/11/2009 14:45



7,410

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSchnappi Das Kleine Krokodil אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Schnappi Das Kleine Krokodil ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)