| 11/2009
העדכון הדו-חודשי
ככל שעובר הזמן כך אני מעדכן פה פחות ופחות, שזה כבר נהפך לעדכון פעם בחודשיים.
אני לא ממש מרגיש צורך לשפוך את הלב שלי כפי שהיה לי את זה בעבר, שהיו לפעמים ימים שהייתי מעדכן יותר מפעם ביום, באמת שאני לא יודע למה זה, אבל אני כן נכנס לפה כדי לבדוק מה קורה, וזה גם לא שאין לי מה לכתוב, הרי שבחודשיים האחרונים קרו לי הרבה דברים, חלקם טובים, חלקם פחות טובים, חלקם הרבה פחות טובים, וחלקם גרמו לי לדכאון עמוק.
יוצא לי בזמן האחרון לתהות מה קורה לי, אני ממש לא מרגיש כמו עצמי. אני עושה דברים שאני לא רוצה לעשות, כאילו מכריחים אותי לעשות אותם, ואלו דברים שהם ההפך הגמור ממני, כמו למשל לדבר לא יפה לאנשים מסוימים, שאין שום סיבה שאני אדבר אליהם כך, אני מתעצבן מדברים שאני לא אמור להתעצבן מהם, וזה ממלא אותי עד לכדי מצב שאני לא רוצה לדבר עם אף אחד, אני רק רוצה שיעזבו אותי בשקט ולהיות לבד, אבל במקום כמו בצבא אין כזה דבר להיות לבד, במיוחד לא כשאתה בחדר עם עוד 5 אנשים, שאחד מהם לא יוצא ממנו.
לפני כמה שבועות קרה שהתעצבנתי ממשהו שטותי, אבל זה הרגיש לי כמו איזה כדור שלג של דברים קטנים שעצבנו אותי, שכבר לא יכולתי לשלוט בעצמי, אז התחלתי ללכת לכיוון החדר שלי והתעלמתי מכל מי שקרא לי. נכנסתי לחדר שלי, שהיה אז ריק (באופן חריג), נעלתי אותו והתיישבתי על אחת המיטות ושמעתי מוזיקה בקול רם, במיוחד כדי לא לשמוע את מי שוקרא לי מאחורי הדלת, שהיה אז המ"מ שלי. אחרי שהוא הבין שאני לא מתכוון לפתוח לו את הדלת הוא ניסה לקרוא לי דרך החלון, אבל גם אז לא עניתי. כנראה הוא חשב שאני מנסה לפגוע בעצמי או משהו דומה, לכן הוא קרא למפקד היחידה שלי (רס"ן, דרגה שבה כבר לא צריך להתעסק בבעיות הפרט), שגם לו לא פתחתי את הדלת, לכן הוא בא גם כן דרך החלון, ולא ידעתי שזה הוא שקורא לי. כשלא הגבתי לו גם דרך החלון הוא קרע את הרשת ונכנס דרך החלון. כשראיתי אותי בחדר שלי חטפתי שוק, אבל לא הראיתי את זה. בכל אופן, אמרתי לו את כל מה שמפריע לי ביחידה הזאת, אני לא יודע אם זה כל כך עזר, כי בד"כ כשאני אומר לקצינים ביחידה מה המפריע זה נכנס דרך אוזן אחת ויוצא דרך השניה, אבל אני כן יכול לסמוך על מפקד היחידה שלי, כי אני יודע שגם כשהוא לא אמור לעסוק בזה בכלל, הוא מקשיב לחיילים ביחידה ופועול למענם, כמו למשל שהוא מאוד מתעניין ועוזר לי בקטע של הקצונה.
בתחילת השבוע היה לי גם כן קטע שהתעצבנתי מאיזה משהו, אז הלכתי למשרד של המ"פ ועשיתי שם סצנה ועזבתי את המשרד בסערה והתחלתי ללכת לכיוון היציאה מהיחידה. במקרה הרס"פ היה שם ועצר אותי, המ"פ הגיעה ואמרה לי שהיא מאוכזבת ממני, דווקא כי אני רוצה לצאת לקצונה, וזה ממש לא מתאים לי. אחרי שנרגעתי רשמתי על פנקס את כל מה שמפריע לי, נכנסתי אליה לשיחה ואמרתי לה את זה. אחרי זה שאלתי אותה אם היא חושבת שאני מתאים להיות קצין, היא אמרה לי שכשהגעתי ליחידה היא חשבה שכן, אבל ככל שעובר הזמן זה פוחת, בגלל כל הסצנות שאני עושה. ביום למחרת יצאתי לסיור עם המ"מ שלי, ושאלתי אותו את אותה השאלה, והוא אמר לי שהוא כן חושב שאני מתאים, אבל שאני חייב להפסיק להתעצבן מכל דבר קטן ולהפסיק לעשות סצנות לכולם. מאותו הסיור התחלתי להרגיש קצת יותר טוב, עד שביום רביעי בערב ראיתי מה אני אמור לעשות ביום למחרת, ואחרי שראיתי את זה נמרח לי חיוך ענק על הפנים, וכל מי שראה אותי היה בהלם, כי כבר הרבה זמן שהסתובבתי ביחידה עם הראש למטה. ביום חמישי הסיור היה מוצלח ומתיש בו זמנית, אבל חזרתי מרוצה ויצאתי הביתה לסופ"ש. היום אני חוזר מקוצרת (כן, גם זה קורה) ומחר אני יוצא לסיפוח בדרום, אחרי שביקשתי, ואני נמצא בצוות עם מ"מ אחרת וחבר טוב שלי מהחדר, כך שאני מרגיש שהולך להיות נחמד.
כמובן שדילגתי על הרבה מאוד דברים שקרו בחודשיים האחרונים אז הנה זה לפי הסדר:
הסיפוח בקריה נגמר, והייתי מאושר לחזור ליחידה שלי, כנ"ל גם כל שאר המסופחים שהיו איתי, וסגרתי את סוכות א'.
שבוע אחרי זה נפגשתי עם קב"ן בנוגע לביטול אותו הסעיף שמעלה לי את הסעיף (למי שבכל זאת עוקב כאן), יצאתי מהפגישה מעודד, הרי שהתקדמתי עוד צעד קדימה בדרך אל המטרה הגדולה, הלוא היא הקצונה כמובן. בפגישה עצמה הקב"ן אמר לי שמדובר בעניין של כמה ימים עד שאני אקבל תשובה, אבל מה שהוא לא אמר לי זה שמדובר ב-30 ימים (חודש) עד שאקבל תשובה, ועוד אחרי ניג'וסים חוזרים ונשנים שלי, של המ"פ ושל מפקד היחידה, ונאמר לי שבעוד כ-10 ימים מהיום תהיה לי פגישה עם מפקדת מרפאת ברה"ן של צריפין, שם יוחלט סופית אם לבטל את הסעיף או שלא.
התחלתי לשפץ את החדר שלי, אתמול הייתי באיקאה, מקום שאני שונא בכל ליבי, ובחרתי רהיטים חדשים לחדר, היום אני הולך לבחור צבע חדש, ובמהלך השבוע החדר שלי הולך להשתנות כליל. עכשיו כל החדר שלי מריח כמו איקאה....
הגיע ליחידה מחזור חדש אוג' 09, וחלקם באים לסיפוח בדרום, כך שתהיה לי הזדמנות להכיר אותם. בינתיים לי איזושהי דעה עליהם, כיוון שאני לא נמצא איתם כמעט.
זה הכל להפעם.
למי שעוקב - אתם משוחררים לחודשיים הבאים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Schnappi Das Kleine Krokodil