מה שהכי הייתי רוצה זה לישון עם עמיר לב.

הייתי רוצה שיבוא אליי בג'ינס קרוע וחולצת טריקו

עם ריח של עשן הסיגריות, העראק והעשן שיש על הבמות.

שחלק ממנו יריח מרחקים, ריח של גליל ושל מקומות שגורמים לי

להתגעגע לדברים שלא ידעתי בכלל שקיימים.

והוא היה מביט בי באותו המבט עם העיניים החצי מלוכסנות וחצי סגורות

ומחייך חצי חיוך.

וכשהיה מתיישב ורעש מגפיו הכבדות עוד מהדהד באוזניי, הייתי מלפפת את רגליי סביבו

ומחככת את לחיי בזיפיו הנצחיים.

ואחר כך במיטה הוא היה עוטף אותי בחיבוק ענק עד שיהיה לי קשה לנשום

והייתי שואלת אותו אם לא מפריע לו לישון עם ג'ינס והוא היה עונה לי שלא.

והייתי מכניסה את הראש אל מתחת לחולצת הטריקו שלו ונושמת עמוק

ומאמצת לתוכי את ריח העשן, הזיעה והמרחקים.

הייתי נושמת את כולו, מריחה את הצוואר שעוד שאריות של אפטר שייב ישן נותרו עליו

את האוזניים, את הראש, הכל. הייתי מריחה את אצבעותיו ומהדקת אותן אליי לחיבוק אחד ענק

והייתי מתרבלת בתוכו

והייתי נרדמת.