המצב בקריות ובחיפה לא מזהיר. כמו שכולכם בטח שמתם לב. ביום ראשון זה היה הקש האחרון. אבא שלי הסיע את אמא שלי לבית ספר שבו היא עובדת והאזעקה באה בדיוק שהוא נכנס לאוטו. הוא ראה את הקטיושה נופלת בים, אמא שלי היתה במקלט ואני ועומר למרבה ההפתעה, ישנו.
אני נאלץ לתת להוא שבשמיים קרדיט על זה שהוא החליט להשאיר אותי בחיים אפילו שאני שמוק.
בכל אופן אבא שלי חזר והעיר אותנו ונמלטתי לחדר של עומר איך שקמתי. מוזר לאיזה כושר קטיושות יכולות להכניס אותי על הבוקר.
החלטנו לעזוב את הקריה כדי לשמור על בטחונינו האישי. לכן נסענו לגבע.
תוך כמה שעות ארזנו תיקים. בעיקרון לקחתי בגדים ועוד דברים חשובים לי במקרה והבית יופצץ. אני אמנע מלפרט.
גבע זה קיבוץ בצפון הארץ, 13 ק"מ מבית שאן. אמנם הוא בצפון, ובהחלט בטווח ירי של החארות האלה, אבל העניין הוא, שגבע הוא קיבוץ, מיושב בדלילות, מבודד ושכוח אל. מי יבזבז עליו טיל? אנחנו מקווים שהחיזבאללה, עם זה שהם אידיוטים גמורים, לא חושבים להפציץ קיבוץ כמו גבע. או כמו אפיקים לצורך העניין.
בגבע גרים סבא וסבתא שלי מצד אמא, סבא שלי נולד כאן ונשאר כאן, וניהל את המפעל של המקום כמה שנים. לקחנו מזרונים כדי שלא יהיה מצב שלא יהיה מקום למישהו לישון, והגענו לכאן בשלום. אני מעדכן מהמחשב של סבתא שלי עכשיו. אנחנו מסתדרים די טוב, אפילו מצויין אשר לומר, ואנחנו די שלווים. יום חמישי נעזוב לאילת, כמו שתכננו גם לפני שהתחיל הברדק. אחרי זה אני מניח שביום ראשון נחזור לקריית חיים ונתמודד עם המצב, שבעזרת השם ישתפר. גם דוד שלי, ניר היה כאן, וחזר לחיפה הערב. אני מקווה שיהיה בסדר.
אחרי זה הסתבר שאני לא היחיד שנסע לקיבוץ שכוח אל ליד הגבול הירדני. גם דניאל נסעה עם כל המשפחה לקיבוץ אפיקים. הלוואי עלי משפחה כזאת מאוחדת...
אז עשיתי עסק עם אבא שלי שאם אני עוזר לאמא שלי לסיים עבודה מטמטמת על אמנים תורכים (WTF???) הוא נותן לי טרמפ. בסוף הוא הסכים ולקח את אמא שלי ורן לטייל בזמן שאני ירדתי להגיד שלום. אני יכול להגיד שהאמנות התורכית שווה ביקור אצל דניאל. היא אדם שאני מאוד אוהב, ויחסית לזמן שאני מכיר אותה, חלקתי איתה המון.
ייקח לה קצת זמן עד שהיא תחליט לקרוא פה אז רק נותר לי למסור את אהבתי.
♥ (,תאלצו לדמיין סמיילי, ישראבלוג אתר מצויין, מושקע ונטול באגים דפוקים)
אז עכשיו אני צופה לי בחדשות בלי פחד וברוגע, אם קורה משהו באיזור קרוב למישהו אני מוודא שכולם עדיין חיים... כמובן שיכול להיות שיגיע גם לפה איכשהו, אבל אני לא רואה סיבה כזאת.
אז רק נותר לי לאחל לכם לשמור על עצמכם ועל האחרים, ולשמור על הבריאות, כי היא העיקר.
לילה טוב, חלומות פז, וימים נטולי קטיושות.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
™OpenG
