כבר עבר זמן מאז שעדכנתי... מתוך עצלנות אני מניח
ביום חמישי שעבר, אחרי 4 לילות בגבע נסענו לאילת, יחד עם עוד חצי עולם ואחותו. פקק של 3 ק"מ לא הולך ברגל.
אילת הפעם הרגישה מאוסה, כבר הייתי בה יותר מדי פעמים בשביל באמת להנות ממנה. אז קניתי שתי גופיות חדשות ובגד ים חדש כי הקודם נקרע לי (ואל תשאלו איך ואיפה), והיינו במלון קלאב אין.
הדבר היחיד שהיה טוב במלון הזה היה המגרש כדורסל. ואני לא מגזים.
אז חזרנו לכאן, לגבע. ואנחנו משקיפים על הקריות דרך משקפת שנקראת טלויזיה. אבא שלי ביקר את סבא שלי היום שבבית חולים בחיפה. הוא גם עבר בבית, שעדיין עומד על תילו. זה מאוד נחמד לדעת את זה.
מי שמתעניין סבא שלי בבית חולים בגלל שלפני כמה חודשים הוא עבר אירוע מוחי (בערך מתי שאריאל שרון קיבל את האירוע שלו, רק שסבא שלי התאושש, חוץ מהזכרון לטווח הקצר). אז לפני כמה שבועות הוא עבר עוד אירוע. סיפור ארוך.
אני באמת מרגיש בסדר בגבע, הבריכה כאן היא הבריכה הכי טובה ששחיתי בה בחיים שלי, בעיקר בהתחשב בעובדה שהיא מאוד מרווחת, והיא נועדה ליישוב מאוד קטן. תחשבו על הבריכת שחייה של חוף כאן, הזאת בלי המגלשות, אבל גדולה פי 4 ועמוקה פי 2. כפי שאמרו חכמינו, משהו בנזונה.
מה שכן בן דוד שלי מציק, יחד עם רן הוא גם מזיק... אז אני מאוד מתגעגע הבייתה.
יום חמישי כנראה אני נוסע לבת דודה שלי בת"א... סוג של נמאס לי לעבור ממקום למקום.
נכון, נופש זה נחמד אבל אני רוצה הבייתה כבר אחרי שבועיים! דיי! נמאס! מה זה החרא הזה?!
☺
זהו נמאס לי לקלל. דבר אחד שאני מסתדר איתו זה כמובן האנשים שאני בקשר איתם. מה הייתי עושה בלעדיהם.
ולחבר הנפלא שנמרח עליי ללא גבול:
זה באבא, הכלב של סבא וסבתא. הוא שאווה, חוץ מזה שהוא עצלן.
הוא לא מסוגל להרים את הרגל ולגרד בצוואר אז הוא בא אליי שאני אגרד לו. ואז הוא לא נותן לי להפסיק.
אבל אני מסתדר, הוא עוד לא חרבן לי על היד אז הכל בסדר.
החלטתי להקדיש לו לחצן בצד, כי אם לתיקיית פורנו ריקה, למשחק צולע, ולבדיחות גרועות על הומואים מגיע, מגיע גם לו.
פעם היה גם את רן אבל העפתי אותו כי הוא עיצבן אותי לפני שני פוסטים.
אז אחרי שפרקתי את העול הזה של לחפור בחור הקטן הזה, אני באמת חושב שאני אלך לישון...
לילה טוב
העיקר הבריאות
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
™OpenG
