מצאתי זמן לברוח מהמילון המטריד הזה ולהעניק לכם חפירה בחור הקטן הזה.
אתמול התחיל הקורס של הפסיכומטרי. ביום שבת לא נרדמתי עד 3, ככה שלא הייתי בשיאי. בכל מקרה כשחזרתי הבייתה, הרגשתי כמו הירושימה, רק שיפן לא נכנעים... שואה אטומית זה התיאור המדוייק.
בכל מקרה נכנסנו לכתה עם הרבה הרבה שקיות אדומות עם לוגו של קידום (משום מה זה היה מצחיק!) ואז התיישבנו לשעה ורבע של מבחן מורט עצבים.
אחריו ישבנו שעתיים בתוך כיתה עם מדריך עם עיניים מעוררות אמון וקול כזה שגם אם היה רעש בכל המסדרון עדיין היינו שומעים, לא שזה עשה אותו למדריך האהוב על הכלל, זה סתם משהו שראיתי לנכון לציין.
הוא הראה כמה שיטות חשיבה שעוד איכשהו היו שוות את הזמן, אבל אז הוא עבר לנושא מטופש שידעתי לפתור בלי נייר בכתה ו' והתחיל לדבר על טבלאות ואני יושב שם ומתחמם [נו יימח שמה של הכאילו קרחת שלך תפתור בעל פה וגמור את החרטא הזה כבר!] אבל זה לא התפתח לתקריות לא נעימות. אחרי זה חטפנו שיעורים סטייל אילנה, רק יותר. ללמוד זה, ללמוד פה, ללמוד שם, ללמוד את כל המילים באותיות א' וב', לקרוע את התחת, להסתובב כדי להראות, וכו' וכו'...
אז אתמול מצאתי את עצמי שוכב על המיטה בחזה חשוף (נכון זה עושה לכם את זה? איפה סאדיזם שצריך אותה?) ולמדתי מילים כמו אבחה ואלונטית שאני לא מסוגל לחשוב על אדם אחד שפוי שיגיד את המילים האלה. אולי חוץ משונית כי היא רהוטה כזאת.
היום היה יום יותר נאחס, הלכתי אתמול לישון באיזה 3 או 4, לא זוכר (חרשתי מילים *פרצוף מקיא*) וקמתי ב6, כי אבא שלי החליט שצריך למלא את הטופס הרשמה לבחינה של הפסיכומטרי עכשיו! לא כשעופר יתעורר! עכשיו! הו!
אז מצאתי לו את הטופס וחזרתי לישון בחדר של עומר, ואז ב8 שוב קמתי, כי אמא שלי צריכה עכשיו(!) לנקות את החדר של עומר! עכשיו! לא כשעופר יתעורר!!!
נראה לי שהבנתם את הפואנטה...
בכל מקרה בהמשך הציד שלי אחרי מלונה הגעתי לבסוף לחדר של ההורים שלי וישנתי. אז ב10 שוב קמתי בפעם האחרונה כי היום(!), ביום הכי חם בשנה, בדיוק בצהריים, צריך לשלוח את הטופס הרשמה ואם כבר התחלנו להציק לעופר נזרוק אותו במשרד הפנים לעשות תעודת זהות! עכשיו!
בכל מקרה אחרי שהייתי בדואר (בו ראיתי את טל, דולב ותומר (אני יודע על מי מדובר אז זה פותר את כל הקשיים) בערך ב12 וחצי נסענו לחיפה לבניין של המפרש ההוא הגדול לעשות תעודת זהות, אבל אבוי! משרד הפנים סגור עד 2 וחצי! אז הלכנו אני אמא שלי ורן לאכול צהריים באבו יוסף. אכלתי טוב, לקחתי חומוס עם תוספת שבגלל הקבוצות האידיאולוגיות המבקרות פה אני לא אנקוב בשמה, וצ'יפס. היה טוב. ומפיל. הלכנו להסתובב קצת ברחוב ששכחתי את שמו... נו הזה שמפוצץ במוכרי פורנו... (אמא שלי התלהבה מהמגוון וטענה שאנחנו צריכים להסתובב שם יותר) (ממגוון הבגדים כמובן) והלכנו למשרד פנים ההוא. עשיתי תעודת זהות, ומסתבר שהלאום שלי מוסווה. זה בטח כי אני ממאדים או משהו ולא היה נעים לכתוב לאום: "מאדימי"... אחר כך עלינו על רכבת והגענו משום מה לקרית מוצקין כי הזונה המטומטמת הזאת לא עצרה בקרית חיים. אז אבא שלי אסף אותנו והלכנו למרוח את הזמן בחיפוש כלי כתיבה (ובסוף מצאנו רק לרן) וחזרתי הבייתה. הזעתי בערך כמו ווירד אל יאנקוביץ' בקליפ של אמיש פרדייס. מי שאין לו אני אשלח לו אפילו שזה 40 מגה.
נמצא דימוי אחר... בסרט "הרי את מכושפת לי" כשהגיבור הופך לשחקן כדורסל בסוף המשחק, ככה הזעתי. מי שלא ראה שינשק לי את הישבן. תרומות יתקבלו בברכה.
תומר הרגע התקשר אליי ואמר לי שיש התכנסות משהו בלה בלה אז אני אפסיק לחפור בשכל (לא שנותר לי מה לחפור).
אז אני רק אודיע לכם שעכשיו אני אזרח! אני חלק מהמוסד! אני השלטון! אני האליגרכיה (מילת פסיכומטרי)! מו הא הא הא הא הא הא!!!
אז ערב טוב, תהיו לי בריאים ☺
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
™OpenG
