תם ונשלם שבח לבורא עולם...
זהו. היום היה פסיכומטרי. מכירים את ההרגשה שאתם באים לבחינה שהתכוננתם הרבה זמן ופשוט מקיאים את כל מה שלמדתם? ככה זה בערך היה, רק שזה היה לאט ובייסורים...
עכשיו הבוחנים הרגו אותי מצחוק... היה אחד שנראה צעיר, ואחת לידו שנראתה בת 90, בדיוק כמו שהמדריך שלנו תיאר אותן במפגש האחרון, שיכולות לגסוס באמצע הבחינה ולא תשים לב. האישה לא ממש ידעה מה נעשה איתה... כנראה שמו אותה בשביל שהבוחן קורא את ההוראות ואומר, "לא נכון, לא נכון, לא נכון, נכון" על איך למלא את התשובות, היא הייתה שם כדי להצביע על המתאים. עכשיו היא לא ממש הצביעה על הנכונים, אבל זה לא הפריע לי במיוחד. אחר כך בקשו מאיתנו לעשות איזה משהו לדוגמא, וגם היא הייתה צריכה להדגים על הלוח... אני פשוט אשתוק.
שמו אותי בבניין שנקרא בניין המדרגות. מה זה בניין המדרגות? ככה. לקחו את הבניין של מדעי החברה, ירדו למטה, ועשו חור בקיר כלפי מטה. לתוכו עשו המון המון מדרגות והחליטו לקרוא לזה בניין המדרגות. למה? כי יש הרבה מדרגות. אין על האוניברסיטאים האלה... חוכמה יוצאת מן הכלל.
אז אחרי 8 פרקים של כאב ראש מתמשך, חזרתי הבייתה עם אמא של אביעד, ישבתי קצת על המחשב, ונפלתי חלל על המיטה. ואז לפני 20 דקות קמתי לתחייה.
כעיקרון הרבה זמן שאלתי את עצמי מה לכתוב בפוסט הזה. במקור תכננתי לעשות את כל השינויים של העיצוב ושות' עכשיו, אבל הדחף היה חזק ממני ושיניתי את המקום לצבע דבש~. למה? כי הוא שאווה! סתכלו אותו!
חוץ מהרקע לטקסט שנראה כמו פרווה של גמל עם צרעת...
המון דברים עלו לי בראש כשחשבתי מה לכתוב פה. חשבתי להתקשר לפוסטים הקודמים, חשבתי להגיד מה אני חושב על דברים שקרו, חשבתי לא לכתוב בכלל.
אבל אני רק אגיד, שלפני כמה ימים הסתכלתי בארכיון [יש♫ יש ♪ יש ♫ הוא מכיל כבר 4 חודשים] והסתכלתי עליו באור שונה. לא בגלל הצבעים, לא יודע למה. פשוט זה נראה לי שונה. נראה לי פשוט יותר. כאילו אני כבר מעבר לזה, מקרים שעברו כבר... אבל היו גם דברים שפעם הייתי שלם איתם ועכשיו אני פחות. זה מוזר. לא נורא.
אבל מה שחשוב לציין שאני באמת חושב שההודעה הראשונה שנכתבה פה לא רלוונטית. כל העסק של אם תפגעו\תעלבו? למה שאני אשים זין? זה מה שעובר לי בראש. אם יהיה כתוב פה משהו אחר זה אומר שזה מה שיש לי בראש? זובי. אז בכל מקרה אני כותב פה מה שאני רוצה באיזה שפה שאני רוצה בלי לחשוב יותר מדי למי זה ידגדג את החצוצרות.
הדבר לא תקף אם יאנסו אתכם בדרך הבייתה. או שאתם רוצים שיאנסו אתכם. ☺
אני אוהב...!!! ...!! !!?
לא משנה כבר יש לחצן ☺.
בכל אופן, מה שהחלטתי לעשות הוא במקום לחרטש על כמה שאני בכיין, הוא לכתוב את האגדה האורבנית החדשה, הפעם לגילאי החיתול!
היא מספרת על תהליך היצירה של לחצן קטן ומפתיע - הלחצן החדש של הYnet מי שלא שם לב ☺ [עכשיו כל המפגרים שיגידו שיש מילה כזאת אינוס, יכולים לבוא, להוריד את המכנסיים שלי ולמצוץ לי].
הסיפור מוקדש לגברת ליטל לא-רוצה-להגיד-מה-השם-משפחה-שלה-זה-בלוג-שמצנזרים-בו-שמות-משפחה. חחח עכשיו היא ליטל ל. ☺
הסיפור נקרא... אין לו שם עדיין... נאלתר משהו... אינוס - אדום או זרע? כעעעע
יום אחד קטן ונחמד, ישב לו עופר, בעל הפרצוף החלק [ye right] והשיער המתנפנף ברוח [נכון...] ליד המחשב. חשב עופר "המממ... מעניין מה קורה במדינה המגניבה שלי!" נכנס עופר לאינטרנט, וחיכה, וחיכה, וחיכה, וחיכה, וחיכה, וחיכה, וחיכה, וחיכה, וחיכה, וחיכה, וגאד דאמט!!!! שיעלה כבר קיבינימאט!!!! וחיכה, ואוי, לפתע עלה דף האינטרנט של Ynet, אתר חדשות מפתיע ומרגש! מה קרה בכותרת הראשית? מצאו ראיות שהנשיא רצה להגדיל את האוכלוסייה של המדינה בעצמו [יעני יצא גבר גבר], ועכשיו רוצים לתבוע אותו על הניסיון להשיג מטרה נעלה שכזו! אסון! שוד ושבר!
חשב עופר וחשב, למה שירצו לעשות דבר כזה לצדיק גדול ורב תושיה שכזה? נכנס עופר לכתבה המלאה, חטף קריז והרביץ למחשב עד שהוא נכנס לכתבה. מה ראה עופר בכתבה? נכון, עופר ראה תמונה של הנשיא ומתחתיו כיתוב של "ביצע אינוס?"
עופר גירד בראש ביד ימין, ושוב גירד בראש ביד ימין, [לכל אורך התהליך יד שמאל הייתה במקום אחר, זה ממכר אחי!] ושאל את עצמו בתום לב "חתיכת מפגרים מי כותב אינוס?!" החליט עופר כי יש לחקור תופעה משונה זו! החליט עופר להכנס למסנג'ר [הידוע כתוכנה מטומטמת ללא גבולות]. שאל את פסיכית, שאל את פריק, שאל מאגניבה עם משקפיים מאגניבים [הסיפור מוקדש לה מה אני כבר יכול לכתוב?], וענו לא כולם "הו, עופר, אין מילה כזאת אינוס!" [חוץ מפסיכית שהחליטה שאינוס בבחורות זה כמו הילוך במכונית, מחליפים אותם כל הנסיעה] .
תהה עופר, "אם אין מילה כזו, וכי מדוע כתבי Ynet, המוכשרים, הידועים ושומרי החוק והסדר יכתבו דבר שכזה? אם אין מילה כזו, הרי זה יהיה לחצן בנזונה!"
הלך עופר, עשה הרבה ניתוחים ממשוכים ואז פנה לכיתוב.
בכה עופר, בכה, כי לא ידע איזה צבע לשים לכיתוב!
שאל פסיכית, ולא ידעה, שאל פריק. חשב לו הפריק ואמר הפריק "בצבע זרע כמובן! אין צבע שיתאים יותר!", שאל מאגניבה עם משקפיים מאגניבים. חשבה המאגניבה עם משקפיים מאגניבים [אוח זה ארוך!] ואמרה "אדום!!!"... תשובה מלאה, מסוגננת ומנומקת. ☺
חשב עופר וחשב "אם אעשה צבע זרע, לא רק שזה יעשה לי בחילה כל פעם שאני אסתכל, זה גם יבאס את המאגניבה עם משקפיים מאגניבים! מה אעשה? בו בו בו!"
הרהר עופר והרהר [אני חושב המון בסיפורים האלה! זה כואב!] ואמר "נעשה בשני הצבעים, בחוץ אדום, ובתוך זרע! כעעעע"
יצר עופר, טחן עופר, צבע עופר, בדק עופר את הצבע של הזרע כדי שיהיה מדוייק (NOT!), ומאז נותר הלחצן באושר ועושר עד עצם היום הזה.
רוצים לשמוע מה עלה בגורל גיבורינו, עופר, הפסיכית, הפריק והמאגניבה עם משקפיים מאגניבים? כל זאת נדע, בפרק הבא של....
ברונהילדה בחוות הסוסים!! כעעעעעעע
לא.
אינוס - אדום או זרע? - אגדה אורבנית לגילאי החיתול
בקרוב במועדוני החשפנות המקומיים - כדי שיהיו בהישג יד לאבות של ילדים וטף
☺☺☺
בזאת אני סוגר את הבסטה להערב. חזרתי עם כל מה שהבטחתי, חוויות חדשות [אאייייכ], לחצנים חדשים [בעעעע] והמון המון כאב ראש!
תהיו בריאים חבר'ס!!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
™OpenG