טוב הפוסט הזה לא יהיה עמוק מרגש ונוגע ללב כמו הקודמים, הוא יהיה סתם פוסט. באמת סתם ☺
אני אוהב לכתוב סתם.
מר עומר הנכבד חזר היום מהטירונות המפרכת והקשה שלו, אחרי מטלות קשות מאין כמוהן, ומסע ארוך ומייגע [של שני ק"מ].
כמובן שהניחוחות אליהם נחשפתי היו מופלאים...
יש לציין שהבחור היקר מתכנן למחוק את הבלוג שכפיתי עליו אז כדאי שנתמרד עכשיו!! [איזה נתמרד אפילו מהקישורים כבר העפתי אותו ☺]
בענייני בית ספר, אני מעוניין לציין בהזדמנות זו שAll My Sons זה בהחלט מחזה גרוע ומעצבן. עם כל הכבוד לפרסים שארתור מילר ז"ל גרף עליו ועל מותו של סוכן, אני באמת לא אהבתי את המחזות האלה. לא התחברתי לשום דמות ולשום בטיח. אפילו בתפשן בשדה השיפון התחברתי קצת, ואפילו לא הגעתי לעמוד 30! אבל אנגלית זה מקצוע מפגר, תמיד הם צריכים להביא סיפורים מצוצים מהאצבע, כאלה שאין להם פואנטה, אלא סתם סיפורים מרגיזים ומטרטרים! כאלה מהסוג של "יום אחד הלכתי לשוק, מצאתי תפוח על הרצפה. חשבתי שיש לו חיידקים אבל אין לו. הסוף." בחייכם!! ואחרי זה הם לא ימשיכו לסיפור חדש או משהו אחר, הם יטחנו את הנושא הזה עד שהוא יצא מהתחת!!! והמלים הנרדפות לא קשורות לחיים. שום מיומנות, שום כלום זה לא נותן. אנגלית זה קקי. אם זה לא היה כל כך קל אז הייתי מעדיף ספרות.
היום היה מבחן בתנ"ך, בשלושה ימים הספקתי ללמוד חומר שהכתה עשתה ב4 חודשים (שאותו הפסדתי כקרבן לאלגברה א') ואולי אפילו ילך לי טוב, את אזרחות מסתבר חירבנתי, אבל עוד לא אמרתי את המילה האחרונה בעניין!
אזרחות זה קקי.
כן אלו היו האחרונות!! פחע!!
פשוט כמות היציאות הקורעות והמפילות מצחוק שרצות ברחבי המקום הצהוב הזה יכולה להוריד בנאדם מהפסים!! מזל שזה עוד לא עשה שום נזק! ☺☺
לא סתם אני ילד מפונק אז אני מערער
ואתמול [רביעי] הלכתי לתרגול האחרון בטכניון, יש לציין שמרים הפסיכית הזאת דברה סינית מסורתית כדי שכולנו נוכל להבין.
ציטוט מהלוח באותו יום: "כמו כן r(A)=1=\=n, לכן 0 חח"ע, נמצא ר"ג של הע"ע:"
טוב נו לפחות זה לא היה "ככnל0חנרש"ע"
ולכבוד מאורע זה נסעתי בפעם האחרונה עם הנהג מונית הפסיכי ההוא...
אבל הפעם עשיתי קטע! אמרתי לו "אתה יודע, איזה חבר שלי נסע בת"א, פתאום מצא את עצמו על נתיב רק לאוטובוסים!!"
והוא ישר קפץ "נכון?! ת"א זה טירוף!!"
נהג מונית, שמדבר בטלפון, לא חוגר חגורה, נוסע בשלל צבעי הרמזור, וחובב איכות הסביבה.
עכשיו כבר ראיתי הכל. ☺
בנוסף אני מספח לפוסט הזה דו שיח בכתה בשיעור אזרחות לפני כמה זמן:
ויקי: "אוקיי ועל איזה עקרון המשטר מתבסס?"
רוני: "על מידה כנגד מידה!"
ויקי: "מה? מה זה?
רוני: "אה זה מתנ"ך התבלבלתי"
ויקי: "אני לא דומה למיכל! אני ממש לא דומה למיכל!"
☺
ביום ראשון זימנו אותי ללשכת גיוס בשביל הרופא עור. יש לציין שזהו התירוץ שלי לזה שאמרתי לתיקי מזל טוב באיחור של 4 ימים. יש לציין בנוסף שהתאריך שלה גם של רן, אז שתהיה נחמדה ו... זהו היא כבר נחמדה כשהיא ישנה, מילא ☺.
תכלית הזימון: רבע שעה לחכות בתור, חצי דקה לעשות סטרפטיז, ואתה יכול ללכת הבייתה.
זה היה באמת באמת מציק.
את השעתיים האחרונות ביליתי בניסויים עיצוביים בחור הזה, ובינתיים (להיום) הוא יישאר ככה
מה שכן החלטתי לעשות טיול בארכיון של הבלוג (שכבר תפח די הרבה מאז הטיול האחרון)
עלעלתי לי בתגובות, אפילו הוספתי כמה פה ושם וגם ערכתי כל מיני מקומות לא רלוונטיים.
אחרי זה הגעתי לפוסט מסויים. פוסט שאני לא באמת חשבתי עליו לאחרונה, אבל... אבל רציתי לזרוק אותו מפה. להעיף אותו לטיזי. למה? ככה! כי הוא הראה לי משהו שלא רציתי לראות.
אבל המשפט "מה שהם לא רואים לא מטריד אותם" לא תקף עליי. כי אם אני אמחק אותו, אז אני בסך הכל אברח. הפוסט יישאר במקום. זאת המציאות. וצריך לקבל אותה. וזה מה יש.
אבל חוץ מזה באמת נהניתי. כמות עצומה של שטויות יש שם. והיה נורא מצחיק לקרוא הכל שוב.
והאנשים שמגיבים השתנו מפעם לפעם, והאמת שחבל לי קצת על מי שהפסיק להגיב. אבל מה אכפת לי? שיקפצו
האמת שזה מוזר, שעכשיו אני מגיב לתגובות שלא הגבתי בזמן שהם היו שם. תמיד יש לי מה להגיד. העניין הוא שכמעט אף פעם זה לא משהו חכם או רלוונטי. חוסר טאקט קוראים לזה או משהו... או זיון שכל. כן זה המושג.
ועוד נושא של הפוסט הזה הוא משהו שדיי הורס אנשים אבל הם עדיין מחפשים אותו, וזה תהילה.
אף פעם לא חפשתי כזו. טוב לי כמו שאני עכשיו. תהילה זה רק צרות. ופרוטקציות נו אבל מה זה קשור...
אבל יש אנשים שבאמת מחפשים אותה. שבאמת חושבים שזה מה שחשוב.
אני לא מאמין בזה.
יעני, להיות מפורסם? איפה התועלת? שאנשים מכירים אותי ברחוב? שיקפצו!
האמת שאני מעדיף להמנע מלהפגש עם אנשים שמכירים אותי ברחוב. חולה נפש, ככה אני.
ולבסוף אני נותן כאן רגע אקסקלוסיבי נוסטלגי מלפני שנתיים.
לפני שנתיים השתתפנו אני עידו ותומר בתחרות מכטרוניקה בבית ספר. לא זכינו ולא בטיח, אבל אפילו כתבו עלינו כמה מילים באינטרנט וכולי מאושר...
אני מבקש שתכנסו לקישור הזה
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Haifa/Hanala/Dovrut/TashsahB/dov050540.htm
ותסיימו לקרוא
ועכשיו לקטע הסטנדאפיסטי של הקטע ☺
העבודה הזו לא הייתה ייחודית. האמת שהיא הייתה מבנה דיי מטומטם. מטרה נעלה, מבנה מטומטם.
על הנושא כעיקרון אני עליתי, דני התחיל לשבח אותי עליו, קרא לי גאון ושות', ואז שתומר עלה על השם הוא טען שזה אחלה שם...
תומר בתחרות: "רק עכשיו, אני קולט איזה שם מטומטם זה הנוטע הנודד..."
ובכתבה ציטטו אותנו כמו איזה פוליטיקאים... פחע הרגו אותי עם זה
ומנהל המחוז גאון האומה מאוד התלהב כמובן! אוח תמיד נותנים לאנשים להתעסק בתחומים שהם לא יודעים מהחיים שלהם. זה כמו לשאול אותי על שחקני סרטים אם הם חתיכים (זה מרגיז!) או על נעלי נשים (גם זה מרגיז!) או על תחתוני נשים (מי שרוצה לעצבן אותי אני אתעצבן בהתנדבות ☺)
אחרי זה יש את התמונה.
בתמונה מופיעים אני עידו ותומר, יש לציין שהמשטח עליו עומד המבנה המכוער למדיי הוא תיקיית ציור של אחות של עידו שעברה התעללות קשה, ולכולנו אין מושג מה המצלמה הזאת קשורה, ומי היחיד שלא שייך לתמונה? מנהל המחוז כמובן!! נתקע שם כמו קוץ, אבל לא באצבע ☺
יש לציין שאני רוסי להחריד.
טוב נראה לי שסגרנו את הבסטה
העיקר הבריאות ☺
זה כבר נהיה ממש ממש קשה למצוא שירים עם משמעות ששונית לא מכירה ☺
ואני יודע שהיא מכירה את זה, אבל מה זה משנה... ☺
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
™OpenG