טוב אני כבר שבועיים בהרגשה משונה ואני יכול לומר בכנות שאני מרגיש טוב.
אני לא יודע למה, גם לא באמת אכפת לי למה, אבל ההרגשה הכללית שלי מצויינת.
כאילו ההרגשה תלוייה במספר החודש, יעני בין ה9 ל2 אני מרגיש חרא~הפכפך (2 ו9 שייכים לZ12), ומה שנשאר אני באמת מרגיש סבבה.
אבל, לא יודע. לפני שנה זאת לא הייתה הרגשה כזאת.
שנה שעברה לא היה לי מושג לאן אני נכנס ואיך אני יוצא אם בכלל, ובנוסף הרגשתי מפקיר.
ההרגשה עכשיו היא של שלמות.
שלמות טוטלית, אבסולוטית, מלאה, מילת פסיכומטרי כלשהי, מסטיק בחצי שקל במינימרקט שרון, אור לא יודע לשים תמונות בבלוג, מוחלטת.
ואני יכול לומר בכנות שלמדתי המון. לא במובן של ידע, שכאילו עכשיו אני יודע מה זה הערך העצמי של טרנספורמציה ליניארית, כולכם יכולים לדעת שאם לטרנספורמציה ליניארית T קיים T(v)=xv כאשר x סקלר, אז v וקטור עצמי ו-x הוא ערך עצמי, ברור, אלא במובן של לא-יודע-מה-זה.
באיזשהו מקום אני מרגיש בוגר יותר, נכון יותר, שלם יותר.
פעם לא היה לי הרבה אמון בעצמי. תיארתי לעצמי שחסר לי משהו שלכולם יש ובגלל זה אני לא שייך. אם הזמן הבטחון שלי עלה, למדתי מי אני, ולמדתי מה היכולת שלי. עם הזמן החלטתי להפסיק להתמקד בעצמי ולהתחיל לתקשר עם אנשים אחרים.
אבל הגעתי למסקנה הזאת, שתמיד, אבל תמיד, כשלא מחפשים משהו, מוצאים אותו.
המסקנה הזאת תמיד נכונה, על פי כלל שר"ה רוצה רק שניים או לא כלום:
שימו לב, נבצע נבצע היפוך ושלילה ונקבל "כשלא מוצאים משהו, מחפשים אותו" -> תמיד נכון. ☺
סתם...
אבל בלי קשר, המסקנה הזאת ממש נכונה.
אז אני עדיין בנאדם, אני עדיין לא יודע מה אני רוצה, אני לא יודע אם יש לי שאיפות, אני לא יודע מה עוד אני לא יודע, אבל אני מניח שכל הזמן לחשוב על זה יביא רק כאב ראש.
לכל דבר יש את הזמן שלו, לכל חלק של פאזל יש חלק שמותאם אליו (בהזדמנות זו אני מביע סגידה לסאדיזם על כך שהיא בונה פאזל של מגדל אייפל שמגיע לי ל... לאגן הירכיים ☺), ולכל ספר יש שפה שאפשר בעזרתה לקרוא אותו. יש פה משמעות סימבולית, אז לדולב, אור, שונית וכל שאר המתחכמים (כן שונית את מתחכמת) אל תתחכמו ☺
נשארו לי עוד דברים לא ברורים, יש הרבה חורים בכל השיט המפגר שאני כותב עכשיו, יש מלא דברים שאני לא מבין ויש מצב שלא אבין.
היה רעם והתחבאתי מתחת לשולחן.
מה לעשות ואני בנאדם ביישן, חסר ניסיון ו0% טאקט.
ביישן אין לי מה לשנות. טאקט כבר לא יהיה לי, אבל מאיפה משיגים ניסיון לעזאזל??? מאב לבן??? מפה לאוזן?? מאף למקרר?? מה לעזאזל??? אי אפשר להתקדם בלי ניסיון, אבל מאיפה משיגים כזה?!
היה עוד רעם ואני משקשק מפחד.
אז בעוד אני תוהה על כל השטויות האלה אני רוצה לעבור נושא.
בטח במשך חייכם הארוכים שמתם לב שאין בנאדם מושלם.
זה דיי צפוי האמת, כי אם בנאדם מושלם זה תלוי מאוד בנקודת מבט.
הכוונה היא שדברים שאני אראה כיתרונות, אחר יראה כחסרונות, ובתוך הילוך אחורי (בתרגום חופשי).
למשל יש אדם שיחשוב שלזרוק כסאות בכתה תוך כדי פציחה בשיר "השפן הקטן שכח לסגור הדלת" זה מעשה חכם ורב משמעות, בעוד שאני אחשוב שהוא אידיוט גמור.
זו הייתה הדגמה של נקודות מבט, למען העיוורים שקוראים את הבלוג בברייל. צריך לדובב את המקום בהזדמנות, יהיה מצחיק ☺
עכשיו חסרונות ויתרונות? נגיד אני חושב שלהיות גבוה זה שוס, אבל אחרים חושבים שזה איכסה כי לחבק אותי זה כמו לחבק קיר רק שהקיר מטריד מינית.
עכשיו אני לא באמת שם על החסרונות שלי שאני יודע עליהם, אבל החסרון העיקרי בבני אדם זה שהם מסתירים מאנשים אחרים את החסרונות של אותם אנשים, ובנוסף, כשהאנשים עולים על חסרון, הם אומרים להם שהכל בסדר. צביעות, מה שנקרא.
עכשיו למה אנשים עושים את זה? סקר דעת קהל רחב יספר לכם שהרבה אנשים עושים את זה כדי לגרום הרגשה טובה. זה עושה נזק דיי גדול גם לזה שלא סיפר וגם לזה שלא סיפרו לו. הרגשה טובה למשך דו שיח אחד לא תפתור את זה.
אז המלצה לי אליכם אנשים, אם אתם רואים בי, בעצמכם או במישהו חיסרון, "בואו ונדבר על זה".
כנות מובטחת.
ניסיתי לנסח את החלק השני כבר שבועיים אבל יצא לי נורא דכאוני... מילא ☺
אני רוצה לסיים עם משהו מצחיק כדי שזה לא יהיה פוסט מעפן כזה ושתרגישו שעוד פעם זיינתי לכם את השכל בסגנון של פרנקלין הצב...
אז אני אשים 5 עובדות חיים:
כשאור שר זה מצחיק.
לשונית יש זין קטן ובלתי פרודוקטיבי, מעץ, המאוחסן בבית של אור, ומדי פעם ביום שישי ה16 במרץ עומר מנפנף בו וזועק משהו על דילדו מעץ (שונית ברגע זה ממש: "מה?!?!?!").
לRed hot chilly יש קול של זמרי אופרה.
החמור של אימיול מכוער!
עידו לא משוויץ כשהוא מקבל את האוטו, הוא מתרברב קלות.
העיקר הבריאות ☺
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
™OpenG