The OpenG

לפעמים יש לי הרגשה שהעולם הזה גדול עליי מדי. יותר מדי כיוונים, יותר מדי ציפיות, יותר מדי...

ואין מושג מאיפה להתחיל. אין שום אצבע מנחה (אלא אם אתם עושים בדיקת ערמונית).

זה די מטריד.

כלומר, אתם חיים בעולם שאין לכם שמץ של מושג מה רוצים ממכם!!

ואם יש לכם מושג לאן אפשר ללכת, אין לכם מושג איך מגיעים.

מה אני אומר בעצם?

שאני לא יודע איפה אני בעולם הזה.

אני צוחק, אני נהנה, אני מחרטש, אני חופר בשכל, בגט עם נקניקייה רעילה וצ'יפס בטעם דשא ב7 שקל בקיוסק, אבל עדיין אין לי מושג לאן אני הולך.

כל האלה זה פעולות רקע. חלק משני של החיים.

איפה העיקר פה?

ואיך לעזאזל מגיעים אליו?

זה מהשלטים האלה עם ההמון חיצים שמצביעים לכיוונים שונים אבל לאותו שם מקום...

ועוד לא התחלתי ללכת בשום כיוון...

ואולי אני אמצא את הכיוון הזה מתישהו. איכשהו. הכיוון שיתאים לי. אם יש כזה.

והייתי רוצה עזרה בזמן שאני הולך בו.

אז... לאן הולכים?

מאוד פילוסופי, מאוד חפרני, מאוד אני כוסית שמחפשת ויברטור, זה מה יש.

העיקר הבריאות