לא, באמת, נמאס לי... אני שונא את החגים האלה, מהרגע שהם מתחילים אני מחכה שהם יגמרו.
אבל לא יזיק לי לזכור מה הלך איתם
נו ביום הזכרון היה טקס וזה בבית העם, הלכתי עם טל ולא ראיתי אף אחד מוכר (לעומת זאת היא פגשה 90714), למחרת היה טקס בבית ספר... למזלי אני לא מתחבר ליום הזה, ואני מקווה גם שאני אף פעם לא אוכל.
וכמובן מה עושים ביום הזכרון? מתכננים מה עושים ביום העצמאות.
האמת שזה באמת הציק לי הטמטום של העסק הזה, שעשו את זה יום לפני, כדי שנזכור בזכות מה ולמה אנחנו כאן חוגגים את יום העצמאות בהופעות של להקות מוכרות שמפוזרות ברחבי הצפון ואמני סטנד אפ צולעים שהקריירה שלהם כבר מתחת למושג קריירה, כי אז כל היום שצריך לזכור אנחנו זוכרים רק מה קורה בערב ולאן הולכים, וזה באמת מרגיז. כי באיזשהו מקום זה לא נעים להטריד אנשים שכאמור אמורים להיות אבלים ומתייחדים עם זכרון הנופלים, בשאלות כמו לאן הולכים הערב. ואפילו מצאתי לנכון לקטר על זה. יעני יום השואה במקרה באיזור, מרד גטו ורשה וכו', אבל זה באמת טרטור.
בכל מקרה בסופו של דבר התכוונו לצאת ב8 וחצי אני עומר ושונית ויצאנו ב9 וחצי כי המסיע ואחד הנוסעים היו זקוקים למקלחת, והגענו לקרית אתא בסופו של דבר. בינתיים התקשרה אליי סאדו ו... הזדווגה לי עם השכל, אולי כי לא הבנתי מה לעזאזל היא רצתה ממני אבל לא נורא, הגענו בסופו של דבר לעץ, שונית טיפסה עליו וצפינו בקרן פלס.
טוב קרן פלס זה מהליצניות ב5 שקל שעה שתזמינו לילדים בני השנתיים שלכם, עם האורגנית והשירים המטומטמים, והיציאה הזאת של "לעשות לך ילדים?? אבל אני בחורה ואת בחורה! אז איך אפשר?" והגבתי משפט שנון שרמז לה ללכת לחפש חוש הומור ובסופו של דבר היא עפה משם אחרי שירים כמו שירו שיר שיר שיר גילו גיל גיל גיל נירו ניר ניר ניר עוד יבוא זרעונים ואם אני זוכר נכון עלה לבמה עברי לידר. בגלל האהבה העזה שאני חש כלפיו החלטנו לנסות למצוא את כולם אבל כמובן שכל סלקום תפוסה אז אפשר לתקשר רק בSMSים... ומי שומע בכלל כשמגיע אליו SMS? בכל מקרה איכשהו טל ומיכל מצאו אותנו ומצאנו את ליקה הגרועה הזאתי בדרך, שלום שלום, וכו', ואז מצאנו את כולם שהיו בצד השני בכלל... היו שם העומר השני היותר חתיך (שנראה כאילו הוא לא ישן משהו אבל העמיד פנים שכן), אור (שכרגיל היה שש ושמח), ליטל (שנראתה כאילו הטרידו אותה מינית (לא, סתם, אבל היא לא נראתה במיטבה)), דניאל (שהתרוצצה וקפצה כרגיל), עליזה (ראו דניאל), לואי (שצעק כל הזמן צ'ו צ'ו משינה או משהו), סאדו (שהייתה צריכה משהו לחבוט בו) ודולב (שעליו מה כבר יש להגיד?)...
עכשיו שמו את האהבל הזה ישראל קטורזה... נכון הסטנדאפיסטים ההם מקודם? זה הוא...
בכל מקרה אחרי שהוא זיבל את השכל היה גם הראל סקעת שאין לי מושג מה הוא קשור לחיים, ואחריו היה עוד קטורזה ואז היה משינה שלזה בעצם כולם באו.
אם נהניתי מההופעה? לא. לא ממש. נהניתי יותר מהאנשים. הכי טוב להשאר בבית ביום העצמאות...
בכל מקרה אחרי ארגון יוצא מן הכלל של מי שלא ארגן את האירוע, כמה אלפי אנשים יצאו מהמקום מחפשים מוניות. בקוקה קולה לא היו כאלה בעיות (בלי קשר לזה שהלכנו מוקדם)...
אז בערך חצי שעה הסתכלנו על מוניות אוספות אנשים אקראיים חוץ מאותנו, אספתי מספרים של מוניות שעברו ובסוף גם תפסתי את מוניות קריית אתא. הזמנתי שתי מוניות שלא זכיתי לדעת מה עלה בגורלן. למה? כי באה מונית אחרת עם שני מקומות פנויים. עומר כבר העלה אותי ואת שונית ואת טל ואת עצמו, וירדנו בצריף.
אני מניח שעליזה ודניאל ולואי ודיגי דיגי דיי בקריז על הקטע הזה. אם הם לא אז הם נורא מגניבים, אבל בלי קשר.
עכשיו הייתי יכול להאשים אותו ואת המארגנים של הערב ואת כל ה10947 אנשים שקפצו על מוניות ואותם כי הם לא היו עצמאיים או משהו אבל מה זה ייתן לי? אחרי מקלחת ארוכה מלאת מחשבות הסקתי שאין בזה הרבה טעם. אז מה נותר לי להגיד... אני מתנצל? אני יכול להתאבד, לפגוש את ההוא שבשמיים ולהגיד לו לשנות שמה את הקטע ההוא לסוף שמח אבל אז זה אומר שלא הייתי מתאבד והוא סתם טורח, אבל בכל מקרה, באמת לא הייתי רוצה שזה מה שיקשה לנו את החיים.
זה לא מהאני מתנצלים האלה שאומרים בשביל להתנער מאחריות, יש גם לקח מאחורי הסיפור... ואפילו למדתי אותו
בכל מקרה באותו לילה היה לי חלום רע למדיי שאני לא אפרט הפעם (חוץ מזה שפגשתי בחלום שאחרי זה את לאונרדו ברבוסה), למחרת קמנו ב2 ועשינו על האש עד 6, חרוז ממש... היה טעים אבל, "ואכלתי המון". ראינו שלאגר ומורטל קומבט, אין על הגשש החיוור וזהו...
למחרת [שזה היום] קמתי ב10 כי התקשר אליי איזה הודעה אוטומטית כזאת של איזה בולשיט. אני ממש מתעב את ההודעות האלה. אם באמת זה היה חשוב להם הם היו נותנים למישהו לדבר במקום לחרטט עם איזה קריין שהם הקליטו. בכל מקרה נתקתי והלכתי לשיעור האנגלית האחרון שלי בבית ספר. בעצם זו הייתה הפעם האחרונה שאני אלבש את התלבושת המסריחה שלהם.
עכשיו עם התלבושת הזאת הם עשו קטעים מסריחים. כלומר, בכתה ז' אף אחד לא היה שם... טוב נו, זין, אבל אחרי זה בט' פתאום הכניסו גם לתיכון תלבושת, והחליטו להוריד חלק מהצבעים ולהשאיר רק לבן, תכלת, שחור וכחול כהה, כדי שנוכל לכייף יותר זמן בקניית תלבושות בית ספר מחורבנות. ואז העיפו את מי שלא לבש תלבושת. ואז זה כלל גם את מי שלבש צבעים שהוציאו, כי "זה לא תקני" והעיפו את מי שלבש חולצה קצרה בחורף כי "זה לא תלבושת חורף". וכמובן שהיה את הקטע המוכר של החולצות בטן. כאילו, נמאס להם מהרעיון של "אנחנו מנסים ליצור שוויון חברתי", יותר בכיוון של "אנחנו מנסים להיות נודניקים". וזה היה הקיטור שלי על התלבושת האחידה.
בכל מקרה באתי ל20 דקות והלכנו אחרי פרידה מרגשת מהמקצוע הכי נתקע בתחת שהיה לי ב10 שנים האחרונות, וזהו.
אחרי הצהריים תומר קרא לי לכדורסל, באתי ושחקתי קצת איתו, עם שקד, ובסופו של דבר גם עם בר וליהי. אני רואה אצל ליהי פוטנציאל לפחות לMVP של הWNBA. או של נבחרת הנשים של בני סכנין. לא משנה עכשיו, היה מצחיק
והטבעתי! בשעה טובה בהחלט
חזרתי לארוחת ערב, שמעתי יציאות גרועות של אבא שלי וזה היה סיכום היום...
בנוסף הייתי רוצה למסור לכל הפריקים שכתבו פוסטים לכבוד הפרק האחרון של השיר שלנו שילכו ויחפשו מי ינענע אותם. אחר כך שימצאו לעצמם חיים ובתוכם שימצאו חוש הומור!!!
וזהו
התנצלות חוזרת למי שמגיע לו
והעיקר הבריאות
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
™OpenG