לדניאל היה חלום דיי רע אז זה נתן לי השראה
אז אני כותב עוד פוסט כזה להרגשה טובה
בכל מקרה מחר הבגרות באזרחות, מצב רוחי אינו בשמיים, ודניאל שאלה אותי באיזה קסם אני משתמש כדי שיהיה לי כוח ללמוד...
עניתי שלאמץ גישות אופטימיות, ולהתמכר אליהן אחרי 6 שנים זה לא יזיק
הגברת ענתה לי פחחחח.
פחחחח!
אני בוכה כאן בכי תמרורים!!
וואההה [גובה מקסימלי 3 מטר] אההההה [האט! פניית עקלתון (סרפנטינה)]
בכל מקרה הזלזול הזה באופטימיות זה לא בריא במיוחד אז החלטתי לכתוב על זה משהו
את תולדותיה של הגישה שלי אתם יכולים למצוא בפוסט האחרון של יולי אחרי החפירה הענקית שם (כל הבלוג הזה חפירה ענקית אבל אני מדבר על החפירה הכי ארוכה בלי קו אפור כזה ועם תגובות נלהבות ביותר, נו פשוט תלכו בארכיון ליולי האחרון)
כעיקרון אני רואה המון אנשים מדוכאים או בקריז משטויות כמו שאחים או אחיות שלהם מציקים להם, שמישהו אמר להם משהו מכוער (ולא בהכרח אני, עם זה שהשליטה שלי בפה מוגבלת), שמישהו קרוב אליהם מרגיש משהו לא במקום הנכון, שמישהו מסתיר מהם דברים, שמישהו מטעה אותם, או, כמו הגברת הנכבדה והנאה לה מוקדש הפוסט, חלמו חלום מטריד.
עכשיו בדרך כלל שקורים לי דברים כאלה אני לא נוהג להדחיק אותם. כשיש בעיות צריך להתמודד איתן לפני שהן יגדלו. כמו השיער שלי בערך, שהפעם התספורת עברה חלק, אבל פעמים קודמות פיני נאלץ להיאבק בראש שלי...
עם חלום רע מהסוג המדובר קשה להתמודד, אבל להתעמק בו זה לא הדרך.
בימים כאלה כדאי לראות אנשים שכיף לראות או לעשות דברים שכיף לעשות. אני ביום כזה הייתי הולך לשחק כדורסל (אבל הבגרות מונעת תענוג שכזה). כעיקרון - להתשחרר.
ולהשתחרר יכול להיות במספיק דרכים, אני מעדיף לצחוק.
לבכות אמנם זה בריא, אבל אין בזה את ההנאה שבלצחוק.
ואם תסתכלו רגע על אנשים, תגלו שכשהם צוחקים אחד עם השני הם יוצרים איזשהו קשר שקשה הרבה יותר להתיר.
החיבור בין שני אנשים, שמתחזק ככל שהם מתקרבים וחולקים עוד ועוד, אי אפשר להתיר אותו כשהם צוחקים.
וברגע שאתם נכנסים לזה, צוברים מה שאפשר לקרוא לו איזושהי תאוצה, ממשיכים עם זה, המצב רוח עולה והבאסה נמסה.
ואתם מרגישים טוב מאי פעם.
ויצטרכו קטע ממש מסריח כדי לדפוק לכם את זה.
ברגע שאתם צוחקים באמת, אתם תרגישו חופשיים, נקודת המבט שלכם על הבעיות תשתנה לגמרי. הן יראו פעוטות.
ובאותו רגע אתם תבינו, שאין טעם לתת לכאלו דברים לסחוט מכם את מיטב האנרגיות.
זה שומר אותי רגוע ומרוצה מעצמי כבר שנים. ועוד לא מצאתי את התירוץ להפסיק.
עכשיו באשר לאופטימיות, אני חושב שקראתי בבלוג של עומר מתישהו שאופטימיות היא משרה של 24 שעות בלי שכר.
זוהי רבותיי, טעות נפוצה ביותר.
אתם מבינים, כשאתם מצפים לגרוע מכל, שום דבר לא יאכזב אתכם. זו האמונה השוררת.
אבל אם תחשבו על זה רגע, גם אם לא יתרחש הגרוע מכל ועדיין יתרחש גרוע, אתם תהיו בבאסה אטומית!! ומה שיותר באסה, זה שהייתם בבאסה כל הזמן הזה!! זה אומר שגם מה שלפני וגם מה שאחרי הייתם בבאסה!!
עכשיו אופטימיות, קוראים אלמונים, קוראים ספציפיים וקוראים לי עופנננגגג, יש לה שכר.
הוא לא שכר שאתם יכולים לשים בבנק, אבל אתם כן יכולים לתרום אותו למי שאין לו.
אופטימיות משרה עליכם הרגשה מעולה. ולא רק עליכם.
גם האנשים שמסביב, מדוכאים או לא, ירגישו טוב. יקבלו השראה או משהו, אין לי מושג איך לקרוא לזה.
אבל בואו נאמר שלהסתובב עם בנאדם שיספר לכם שהכל יידפק לכם, זה לא כיף גדול. עומר (עומנג) יכול לספר על זה... אבל נעזוב דוגמאות ספציפיות.
לאמץ אופטימיות לא הולך ברגל, זה דיי שינוי מן הקצה אל הקצה, אבל תעבדו על זה...
עכשיו בואו נסתכל עליי.
אני אצחק בכל סיטואציה ראוייה לזה.
אני אצחק באמצע המדבר, לבד בלי אוכל.
אני אצחק בכואבת שבפרידות.
אני אצחק במרגשת בשטלנובלות (בהנחה שאני אצליח להתחבר אליה).
אני אצחק על כל טעות, על כל שטות, על כל ניסיון פגיעה, על הכל.
אני אצחק, ואני לא אפסיק.
כי לזה העולם נועד.
ואולי אנשים לא ייקחו אותי ברצינות על זה, אבל כבר שמתי לעצמי מטרה להתעלם ממה שאנשים חושבים עליי.
ולא אכפת לי, ילדים, כמה תרצו שאני אפסיק.
בשלב הזה כבר קשה לעצור אותי.
וגם אם אני לא מצחיק אתכם, אם אני משעשע את עצמי זה יספיק לי.
אז הקדשות אישיות אני לא אכלול, אבל אני מניח שלכל אחד יש כאן חלק שהוא יכול להתחבר אליו.
וגם אם לא, אתם יודעים היכן יש מקום לשפתיים שלכם.
פוסט זה מוקדש לגברת דניאל, כדי שאני לא אראה אצלה בבלוג עוד פוסטים בהם היא מצלמת חלוק תלוי מהסל או סכין על אותו חלוק באמבטיה.
ואני בהחלט מקווה שמצאתם את מקומכם בפוסט הזה ☺
ולסיום, רק אומר, שיהיה בהצלחה מחר ☺
ואולי הייתי צריך את הפוסט הזה לא רק בשביל ההרגשה הטובה שלכם...
אולי הייתי צריך להזכיר גם לעצמי ☺
"תהנה מהחיים ואולי רגע לפני שתמות תחשוב לעצמך בלב:'ואללה היה סבבה'..."עידו בתגובות לפוסט הזה, כי אין סופר אידיוט מספיק כדי לצטט אותו... רגע... מה זה אומר עליי? אה מילא...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
™OpenG