אני אגיד לך מה הלך והפעם ברצינות.
היינו בדיזל, אמרתי לדולב שאפשר ללכת לטל, זה יותר קרוב וכל זה.
דולב בדק את דעת הקהל.
מכולם, רק אני רציתי לבוא.
ב12 וחצי בערך הגענו לדולב.
התכוונתי ללכת באחת לכיוונכם אז לא חשבתי להודיע לכן כי זה נראה לי זמן לא רחוק. מבחינתך - טעות.
בעשרה ל1 עליזה התקשרה לבדוק.
אמרתי לה שאנחנו אצל דולב.
שלחתי לך הודעה אם ב1 עוד תהיו.
אמרת לי להשאר שם.
אמרת לי שאת לא חוזרת על טעויות פעם שלישית.
ונפגעתי מזה.
נפגעתי שהגדרת אותי כטעות.
נפגעתי מזה שאת לא מתכוונת לחזור על הטעות שאני.
זכותך, אבל נפגעתי.
ואת יודעת שרציתי לראות אתכן באותו ערב.
תסתכלי על זה, משני הצדדים הייתי יוצא חרא.
ובפוסט שלך הצגת דברים אחרת.
שאת לא תנתקי קשרים בגלל יום שישי מעפן.
השטויות לא היו תירוץ.
השטויות היו ביני לבין עצמי, ללמה אני צריך להמשיך ולספוג את מה שיקרה.
חשבתי שאני אוכל לסמוך עלייך שתקחי את זה בקלות.
לא חשבתי שאתן יושבות שם וחושבות לכן "איפה הם, איפה הם".
ואכזב אותי הסוף.
הפוסט שכתבתי, אני לא חשבתי לרגע שאת בודקת עד כמה החבל יימתח, זה פשוט יצא באותה פסקה.
העובדה שאת לא מתכוונת לחזור על אותה טעות גרמה לי להבין שבגלל דברים כאלה את מוכנה לנטוש קשר.
אני לא כותב את זה רק בגלל הפוסט האחרון שלך, אני כותב את זה כי את חשובה לי. ואם אני אנטוש אותך ברגע כזה ההרגשה שלי תהרוס אותי.
ואם את עדיין מוכנה, אני חושב שראוי שנסגור את הסיפור הזה.
וחוץ מזה נראה לי שבזמנים כאלה צריכים להיות ביחד במקום להתקוטט.
אז...
אני מצטער.
מכל הלב, הראש, איפה שזה לא יהיה.
אם את לא מתכוונת לסלוח אני אבין.
ואני אקבל את זה בלי להרגיש צורך להתנקם בך על משהו.
ייסורי המצפון שלי יהיו מספיקים לי.
ובקשר ללמה לא אמרתי את זה באופן ישיר, מה שאולי תתהי, זה כי אין לי את הכושר.
ואולי את מכירה אותי יותר טוב ממה שאני חושב...
ואם לא, אני מקווה שתקחי עוד הזדמנות לנסות.
תהיי חזקה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
™OpenG