טוב לכל מי שהמתחיל לעבוד איפשהו חייב להיות פוסט בו הוא צוחק על כל הכרוך בעבודה שלו אז גם לי מגיע כזה!!!
טוב טוב
נתחיל בזה שבעוד אבא סיפר לי בבית שעדיין לא הצליחו לקמבן לי מחשב, הכביכול בוס שלי סיפר לי שהוא לא רצה להעמיס עליי יותר מדי.
רשמתי את זה לצורך הבנה לאן נכנסתי...
בכל מקרה מדובר על אדם שההבנה שלו במחשבים זהה לשלי בנושאי "מתי אני אמור לקבל את המחזור שלי"... כי אני לא יודע, נראה לי שהוא קצת מאחר... הבוס שלי כמובן... ☺
אז בתור התחלה הייתי אמור להקליד למחשב הרבהההה שמות ופרטים של ילדי עובדים עכשיו בפרנציפ הטיפשים האלה לא מילאו לי פרטים!!!
היה איזה דפקט שלא מילא תאריך לידה!! ואני אומר חתיכת מפגר!!! זה גם ככה כתוב לך באישור הרפואי אז למה אתה מטמטם אותי דווקא?!
מצד שני האישורים הרפואיים גם הם לא היו מזהירים, "על פי התיק הרפואי והבדיקה:" וזהו. וריק.
זה יותר טוב מאלה שהיה כתוב שהיה להם איזה אסטמה או מחלה שלא נדע בגיל 5, ולא היה לי מושג מה לעשות איתם... אז כתבתי בהערות "הערה באישור הרפואי", שלא ישחטו אותי אחר כך...
אז מצד אחד אני אחראי על רישום של למעלה מ300 איש, אבל מצד שני אני זה ששם מכתבים במעטפות ומעביר אותם למוזרה שאחראית על הדואר... "איפה לשים את זה?" "בכוך!! בכוך!!!" "מה זה כוך בכלל?!" "בכוך!!! בכוך!!!" "כוך אמא שלך!!!"
לא, את זה לא באמת אמרתי...
עכשיו הושיבו אותי במשרד של רואת חשבון, מזכירה את הינדה קצת אבל חסרים לה קצת הרבה יותר ברגים...
היא נחמדה והכל, אבל היא קצת מטומטמת... רוב עיסוקיה במהלך היום זה לחפש משאבה לנפח לבן הקטן שלה בריכה מתנפחת, ואחרי ארוחת צהריים להכנס ולצעוק "אללה מחלקת שכר לעמדות!!"... מסתבר שגם יש לה מאפיה קטנה של עוד איזה שתיים...
ובקביעות הן מתנחלות לי על השולחן ומטמטמות את השכל!!!
ובינתיים אני מבלה לי בחברת אישורים רפואיים כושלים ואנשים שלא סימנו עם הם בן או בת ושמם הוא חבוואג'בה...
בכל מקרה האוכל ממוצע (מנכים לי מהמשכורת 2 שקל על כל ארוחת צהריים... זו קטנוניות), המדפסת מקולקלת (כשהיא רוצה היא יכולה) ומצב רוחי מרומם כתמיד. בהתחשב באירועי הזמן האחרון, לדעתי זו התקדמות רצינית.
ועכשיו גם יהיה לי כמה גרושים בארנק ☺
ונראה לי שניתן להגדיר את הפוסט הזה כדעתי על העבודה שלי...
אבל אני לא ארק לבאר שאני שותה ממנה
אחלה עבודה סך הכל... יחסית לכל דבר אחר שהייתי עלול ליפול עליו
חוץ מזה שהצטננתי מהמזגן...
פינת הליכלוכים של הפוסט הזה!
עידו התקשר אליי באמצע היום כדי שאני אדריך אותו לחנות משחקי פלייסטיישן צרובים ברבמד ואמא שלי עשתה את זה בשבילו, עכשיו הוא מאושר עד הגג
שונית ובן היו בחזרות ורקדו במעגלים מ6 עד 9 בערב. לשונית לא היה מקום במעגל, ועל כן אני שולח לה תנחומים.
עומר גונב לי תחתונים, אבל זה בסדר כי הם עברו כביסה מאז שהשתמשתי בהם. נראה לי.
אור, לפי סיפור של עומר, פתח בקבוק קולה מנוער היטב ושמע את הצסססססס למשך 10 דקות ארוכות, לתדהמת המרצה לאלגברה 1מ והנוכחים בהרצאה. כל הזכויות שמורות - טאוב 1. הרגע חסכתי לעצמי לפחות 45 פעמים לשמוע את זה שוב.
טל החליטה שבנים זה עם קשה. אני אחלוק בעדינות ואענה שאין בנים מעצבנים - בנות מעצבנות הן מעצבנות. בנים לא.
ולי יש סיכוי מסויים, חד חד ערכי ועל לעבור מחר את המתכונת בפיזיקה. נראה לי שהוא גם הפיך.
אמא שלי נותנת לתלמידים שלה מגנטים למקרר עם בהצלחה לכבוד זה שהיא סיימה ללמד אותם אחרי שנתיים. יצא לה נורא יפה.
ונראה לי שסגרתי להיום.
ילדים - יהיה טוב.
בסוף יהיה טוב. הכל.
"... ופזיה (שם בדוי) צריכה להוציא לי מבחן אז היא לוקחת לבית ספר שחלילה היא לא תוציא דיו מהמדפסת שלה!! ובבית ספר זה לא עולה כי אין שם אקרובט קומבט!!" אמא שלי, בתלונות אינספור על מורות בית הספר שלה...
"רגע!! אתה רואה חנות ספרים?" אמא, מדריכה את עידו ברחבי הרבמד בחיפושו אחרי משחק פלייסטיישן
"כן!!" עידו
"אז זה לא שם, זה בכיוון ההפוך!!" אמא ☺
"אני כל היום מחפשת משאבה בשביל לנפח לו!! אמרו לי להשיג קומפרסור לנפח מהאוטו אני לא יודעת מה זה קומפרסור בכלל..." רואת חשבון שאת שמה לא אזכיר
"זה הכחולים שלי!! השתמשתי בהם אתמול..." אני, על התחתונים שעומר לבש :(