אלו המילים שבחרתי לכתוב בספר של גילה, ועידו יסלח לי ששמרתי אותן לעצמי ולא לו.
ואני אוהב את הפתגם הזה, היה טוב וטוב שהיה.
ותמיד כשאיזשהו פרק מסתיים, אחרי כל ההתחבטויות של אם זה מסתיים או לא ואיך מסיימים ואני לא יודע מה עוד, לדעת שזו ההרגשה פשוט סוגר את הפרק עם איזשהו סיום אופטימי, סמל להמשכיות, למוכנות להמשיך לפרק הבא.
לדעת שאני שלם עם הסוף של זה, שחתמתי את העניין.
לדעת שאני שלם עם כל אורך הדרך.
הכתה שלנו - אין לי מה לומר עליה.
אבל אם לחשוב על זה לרגע, להסתכל מההתחלה ולבדוק אם הבחירות שלי היו נכונות, ולראות אם היה יכול להיות טוב יותר בכתה אחרת - אני חושב שהכתה הנוכחית שלי הייתה בסדר גמור.
ואולי היה שלב שכבר נשבר לי הזין מאורה המפגרת ומעוד מספר גורמים שדיי הרסו את האווירה, אבל למרות זאת, החלטתי להשאר והנני כאן.
סיימתי.
מי שלא הבין - היום היינו אצל גילה, המחנכת שלי, למסיבת סיום לכתה שלנו... והיה ספר בו מי שרוצה משאיר את חותמו.
בכל מקרה האירוע עצמו היה התבנית של 'אוכל ומצלמה', שזו תבנית דיי מטמטמת, יעני גם היה את הקטע שאנחנו סוגרים את השנה בברכות וזה, אבל כעיקרון אני שונא את התבנית הזאת שכולם יושבים באותו מקום, מצטלמים אחד עם השני בפוזות של אוטיסטים, ואין אלכוהול.
במקרה הזה גם מוזיקה.
זה עצוב!!!
כלומר יש כל מיני תבניות לאירועים כאלה, של מסיבות סיום וימי הולדת - זו תבנית של השפל...
עד אז אני אשאר מרוצה מהיומולדת שלי ☺☺
אבל הפעם כשראיתי את כולם מצטלמים, לא חשבתי לי איך להתפלח לתוך איזה תמונה כדי להשאיר סימן חיים.
יותר בכיוון של "למה לי להידחף בין כל מיני אנשים, ולעשות פרצוף בשביל שידעו שהייתי פה?"
כי מי לעזאזל שם זין?!
☺
אחרי זה אני ובן נסענו על עידו הבייתה, מסתבר שגילה גרה בקצה השני של חיפה...
והנסיעה אולי הייתה החלק הכי מהנה בערב הזה... ☺
בכל מקרה איך שחזרתי שונית ועומר החליטו לא לתת לי להרגע ולשקוע בהרגשה הנחמדה שתקפה אותי ושאלו אותי שאלות על "עם מי אני אשמור על קשר" ועוד מיני שאלות מטמטמות ופשוט לא היה לי כוח אז נקטתי בגישה צינית שהוציאה לשונית את המיץ ואז היא עשתה מה מה מה...
זה כמו שאני אשאל מה קורה בסוף הפרק השביעי לפני שסיימתי לראות את השישי
אז עצבנתי אותה קצת, מה יש?
תשתגעי קצת, ותראי איך זה לא מזיז לך...
אתם יכולים ללכת עכשיו, תודה שלום ☺
"צריך לבוא לנשף עם חליפה??? ועם בת זוג???" דין, תגלית המאה
Love Is Lovelier The Second Time Around
Just As Woderful With Both Feet On The Ground
Who Can Say "What Brought Us To This
"?Miracle Be Found
There Are Those Who'd Bet
Love Comes But Once And Yet
I'm Also Glad We Met
...The Second Time Around
Brian & Frank Sinatra Jr., Family Guy
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
™OpenG