קשה לי לכתוב לך את המילים הללו. אולי לא יהיה זה שיעמוד מאחוריהן עוד מספר שעות...
הגענו, אם כן, לסוף הדרך. ואין מילים בפי, ובפוסטי ובמקלדתי, לתיאור אבלי וצערי.
רציתי לומר עד כמה אני מצטער, ועד כמה קודר מצבי.
כבר מזה חצי שנה מאז נפתח עניינינו. מחשבות רבות רדפו את ראשי ולא עזבוני, כמקף המפריד בין ראש לעין. בראש-העין לפחות... ומאז נותרתי חסר מילים.
ואולי יום אחד, אחרי כל זה, נוכל להפגש, לא כאדם ואדם, אלא כאדם וחווה... נסתובב עירומים בחצר, נעשה שני ילדים שישחטו אחד את השני, ונגורש משם בגלל שאסור להסתובב עירומים בחצרות של אנשים. הילדים כבר יסתדרו בעצמם...
קניתי בגדים לנשף!!! והם של ערסוואתים!!! אני מכוער!!! זה הולך ביחד!!! תסלחי לי!!!
באהבה, הערצה וריקודי טקס סיום ליגה ז'
הSO CALLED בן זוג שלך לנשף
עופננננגגגגג
☺☺☺
"כל קשר בין שורות אלו לבין מצבי הנפשי והפסיכולוגי מקריות בהחלט."
"אוח... הטלפון של ההגרלה הזאתי של המקדונלדס האלה חופר ברמות... אבא, כמה נקיים השירותים שם, מ1 עד 10?" אני, בטלפון של ההג
"הם היו נקיים... בעבר..." אבא ☺