כבר לפחות שנה שהיא תקועה לי בראש, אבל זאת הפעם הראשונה שאני מצליח לתרגם אותה למילים.
לפעמים בבחירות שאני עושה אני נתקל באופציות שאפשר לומר עליהן שהן "טובות" או "רעות", ואני מחליט מה נכון בשבילי.
אפשר למצוא כל מיני שטויות בנושא מפוזרות ברחבי הבלוג...
בהתחלה הייתי דיי בטוח שמה שטוב זה מה שנכון. וממשתי את זה. להיות כמה שיותר ידידותי, לעזור לכל מי שצריך, לא משנה כמה אני מחבב את הבנאדם.
הקטע הוא שאחרי כמה זמן הרגשתי צבוע.
אז זה כבר היה לא ממש נכון.
ואם הטוב לא נכון אז זה האפשרות השנייה.
ודאמיט, אם מה שטוב לא נכון מצבי קשה ביותר.
כלומר, יכולתי לעשות ולפעמים גם עשיתי דברים שיכלו לפגוע באנשים שאולי הגיע להם, ומצד אחד הרגשתי אמיתי עם עצמי. מצד שני היו לי ייסורי מצפון אחר כך.
אז... אפשר לומר שהייתי בשני צדדי המתרס.
ועדיין אין לי מושג מה יותר טוב.
מצד אחד - להיות צבוע באיזשהו מובן, אבל לתת ולעזור ולתמוך.
מצד שני - להיות אמיתי ביחס לאנשים, אבל להיות שמוק.
אני מכיר הרבה אנשים שהם עמוק בתוך צד אחד. ואני מכיר עוד הרבה שהם עמוק בתוך השני.
את ההתלבטות הזאת אני מניח ששום תגובה לפוסט לא תוכל לפתור.
אבל בסופו של דבר אני אצטרך לעשות חשבון נפש. לפני שאני אעשה נזק.
אתמול התנחלתי אצל דניאל רק עד 6 בבוקר (כי עדי הייתה צריכה לשחק אייסי טאוור) ואכלנו ארוחת מלכים... ☺
התחלתי ללמוד לאמי"ר היום. עשיתי סימולציה של 3 פרקים, וטעיתי 3 פעמים... אני במצב טוב ☺
את האוטו של מנחם עוד לא חזרתי לכבות... ☺
וסיימתי פה
And I'm Almost Sure
That Iv'e Been Here Before
This Is Not The First Time I Stood In Front Of This Door
With An Overwhelming Feeling That I Shouldn't Go In
...But It Seems This A Battle That I Never Could Win
Thrice - Deadbolt
"ולא, ארוחת מלכים זה לא שקית שוש" עדי, שביקשה ארוחת מלכים מדניאל
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
™OpenG